כותרת השיר: שביל על לחיי העצב/ אפרת יונה

אני נוצצת זוהרת ויפה

עדינה קטנה ושקטה

מחליקה ברוגע

 במבט השתיקה

 כשכולם חרשים ישנים

חרש חרש

אני יוצאת

חורשת על לחיי העצב שביל

שביל מים רחב ועמוק

כנהר היוצא לחירות מסכר חסון 

שוטפת את העיניים

מהמראות הקשים שנכנסו בלי רשות

הישר אל תוך מלתעות

התת מודע

שוטפת את הלחיים 

מהסטירה המרה

שהותירה צלקת עמוקה

צלקת פנימית אישית

שנחבאת אל סכר חזק ועבה

 מנסה להילחם

 במלחמה שאין לה שם

מנסה לזעוק

זעקה ללא מענה

זעקה גדולה ומרה

 של דמעה קטנה

  שנפלה על הכרית

נספגה

ונעלמה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן