הם צעקו. שוב. אבל הוא ידע שזה עומד להגמר, הוא כבר ראה את העורכת דין ועדיין לא הפסיק לחשוב על התיבה, איפה הוא יניח אותה? תמיד היא הייתה בארון ועכשיו יהיו לו שניים אחד אצל אבא ואחד אצל אמא. במי הוא יבחר?
הריב ממשיך והצעקות איתו, לפעמים יש הפסקות בהן אפשר לשמוע קול בכי קטן עם סיכוי לפיוס, אבל לאחר דקות אחדות הקול גועש והצעקות חוזרות.
לפעמים הוא רוצה לצעוק, אני כאן, אני רואה, אני שומע, לא חירש ולא עיוור אתם לא רואים שאני לבד בחדר בוכה?
הלילות ארוכים, והמיטות נפרדות, ההסברים הולכים ונשארת רק השתיקות.
הוא בחר מקום לתיבה, היא יניח אותה על השידה, בפינה, בודדה.

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן