מַבָּט / הלל שרעבי

מַבָּט

כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת מוּל מַרְאָה

אֲנִי רוֹאָה אֶבֶן

אֲנִי מַכָּה בָּהּ

וּמַכָּה

וּמְלַטֶּשֶׁת

וּמְמָרֶקֶת

וְהִיא עֲדַיִן אֶבֶן.

אֲנִי מְנַסָּה לְדַמְיֵן

אוֹתִי בַּמַּרְאָה

וּמְקַבֶּלֶת אֶבֶן

הִיא עֲדַיִן גָּלְמִית

וּבְכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מַבִּיטָה

הִיא עוֹבֶרֶת שִׁנּוּי

מִינוֹרִי כָּל כָּךְ

שֶׁאֲנִי צְרִיכָה בְּעִקָּר

לְהַאֲמִין שֶׁהוּא קַיָּם.

כְּשֶׁהִיא עָמְדָה מוּל הַמַּרְאָה

רָאִיתִי אוֹתָהּ

וְלֹא הֵבַנְתִּי

לָמָּה הִיא מַכָּה

וּמַכָּה

וּמְלַטֶּשֶׁת וּמְמָרֶקֶת אוֹתָהּ

הִיא הֲרֵי לֹא אֶבֶן

הִיא יַלְדָּה.

עד כמה אהבת את היצירה?

8 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן