שלום שמי יעל ואני נינה של סבתא רבקה ימניק

סבתא שלי זיכרונה לברכה הייתה ניצולת שואה ואני כאן כדי להנציח את סיפורה.

בתקופת השואה סבתא שלי גרה בסמורגון שהייתה בין פולין לרוסיה.

אצלם המלחמה פרצה ב-1941 ונמשכה המון זמן בין 4 ל-5 שנים.

לאביה קראו יעקב, לאמה קראו צילה, לאחותה הקטנה קראו טניה והיא הייתה בת 12 ולאחיה הקטן קראו נתן והוא היה רק בין 5 כשהמלחמה פרצה.

סבתא גדלה בבית אמיד מאוד. היה להם בית גדול ומפואר וכשהגיעה אליהם השמועה על המלחמה, ארזו לכל אחד שק קטן. רוב האנשים פשוט ברחו. סבתא רבקה ומשפחתה הלכו במשך ימים ארוכים לעיירה קטנה בשם לעבעדאווע שם גרה דודה שלהם, ציפורה. ההליכה הייתה מאוד מפחידה כי הפציצו אותם מטוסי קרב גרמניים שכללו פצצות גז .הדרך הייתה ארוכה מאוד וההליכה הייתה קשה אבל הם ברחו כמה שיותר מהר. אחרי שבוע שהתגוררו אצל הדודה הבינו שהמצב שם לא יותר טוב: אומנם הגרמנים עוד לא הגיעו, אבל השכנים היו מגעילים, צעקו עליהם, הפחידו אותם והם פחדו לצאת מהבית לכן לא היה להם אוכל וגם לא אפשרות ללכת לקנות, אפילו לא משהו קטן.

המשפחה של סבתא שלי החליטה לחזור לעיר שלהם, לסמורגון, אך יעקב אביה לא חזר איתם ונשאר עם דודה ציפורה בגלל שכל גבר שהגרמנים היו מוצאים, הם היו לוקחים למחנאות עבודה. שוב המשפחה יוצאת לדרך ארוכה- ארוכה, קשה ומפחידה.

כשהגיעו, צילה ראתה שהמצב רגוע יחסית ואמרה ליעקב שתבוא לאסוף אותו ושיחזור חזרה כדי להיות איתה ועם הילדים. היא השיגה סוס ועגלה והלכה שוב את הדרך חזרה לעבעדאווע, אבל כשהגיעה אמרו לה שאין לה את מי לקחת כי הנאצים כבר לקחו אותו עם שאר הגברים ורצחו אותו!

בסמורגון, אספו אותם הנאצים בגאטו, בחצר בית הכנסת שהיה מגודר. צילה הצליחה להשיג עבודה לה ולשתי בנותיה רבקה וטניה.  במשך כל יום היו קמות לעבודה ולפני שהיו הולכות היו מחביאות את נתן בפינה קטנה בבית. הן אמרו לו שלא משנה מה קורה, שלא יזוז משם. לא הייתה לו טלוויזיה ובמקרה שלהם גם לא חברים ואוכל, הוא פשוט היה בוהה באוויר במשך שעות עד שהן היו חוזרות עם מעט אוכל עבורו. כך חיו במשך תקופה ותמיד כשחזרו, נתן היה שומע אותן ורץ אליהן. זה היה הרגע שלהם ביום: המפגש המשפחתי, החיבוק הגדול, שהיה שווה הכול.

אך יום אחד הן חזרו הביתה מיום העבודה ונתן לא רץ לעברן. הן נבהלו מאוד, פחדו ולא ידעו מה לעשות. הן רצו אל השכנים ושאלו אולי הם יודעים איפה נתן… באותו היום, בזמן שהיו בעבודה אספו הנאצים את כל הילדים עם כלבים וצרחות, בצורה מאוד אגרסיבית ולא נעימה. נתן נרצח!

שיגרת יומן הייתה השכמה עם אור ראשון למסדר: בלי מים לשטוף פנים, בלי ארוחת בוקר, בלי מים, בלי מברשת לצחצח שינייים, מבלי בגדים שיכלו להחליף, בלי מקלחת, בלי כלום. במסדר היו מעליבים אותם, מזלזלים בהם, משפילים אותם, נותנים להם את ההרגשה שהם כלום, שהם לא שווים כלום, שהם חסרי משמעות, שאף אחד לא צריך אותם.

החייל הגרמני שהיה האחראי על המסדר של סבתא רבקה למד איתה בתיכון והוא תמיד נהג להרביץ להם והכריח אותם לשיר. הוא היה צועק עליהם שהם לא יודעים להחזיק מטאטא או שהם לא עומדים מספיק ישר עבורו. הוא אף פעם לא היה מרוצה. הוא תמיד שנא יהודים, הוא קרא להם "זבל" והיה נותן להם הרגשה שהם אפסים ולא היה לו אכפת שהוא מכיר את סבתא רבקה.

בשנת 1944 היה חורף מקפיא, ודווקא בזמן זה הגרמנים החליטו להוציא את היהודים לצעידה. הם סידרו אותם בשורות ואילצו אותם ללכת וללכת במשך ימים, יום אחר יום. בקור. להרבה אנשים קפאו כפות הרגליים והידיים, אפילו את הבגדים שיחממו אותם לקחו מהם ונתנו להם ללבוש שק שגם הוא היה קרוע. כדי לשמור על החום הם היו מכניסים מתחת לשק חציר ובלילות היו ישנים באורוות של סוסים. האוכל שנתנו לכל אחד היה בסך הכול 3 תפוחי אדמה ליום, בוקר צהריים וערב.

כל מי שלא הרגיש טוב, נגרר מאחור או הלך לאט – ירו בו. סבתא רבקה אמרה בשלב זה: "די! אין לי כוח יותר! אני מפסיקה ללכת! אני עוצרת ומחכה שירו בי! נמאס לי!" היא הלכה להיפרד ממשפחתה בחיבוקים ונשיקות ובהרבה מאוד בכי. אמא שלה, צילה, התחננה אליה שלא תעשה את זה ושתמשיך ללכת, אבל זה מה שסבתא רבקה בחרה. היא אמרה שזה מה שיקרה והיא לא משנה את דעתה. היא נעצרה על יד עץ עד שחייל גרמני ניגש אליה וסבתא רבקה אמרה לו באומץ: "תירה בי! אין לי כוח יותר לסבול את זה! די! תירה בי!" הוא הסתכל עליה בהלם. הוא היה בשוק. הוא פתח את התיק שלו והוציא משם חתיכת עוגה , נתן לה אותה ואמר לה: "עיזה צעירה תמשיכי ללכת". סבתא רבקה רצה בשמחה קדימה למשפחתה. כולם שמחו מאוד לראותה בחיים: שוב חיבוקים, שוב נשיקות, שוב בכי ולאחר מכן הם התחלקו בעוגה.

זה מה שסבתא רבקה הייתה אומרת: " זה היה נס! זה נתן לנו כוחות וראינו בזה סימן שנינצל מידם של הנאצים ונזכה לחיים טובים!"

ובאמת בהמשך הצעדה הם ראו חיילים גרמנים שבורחים כי הצבא הרוסי תוקף אותם.

המלחמה נגמרה!

הסיפור הזה מלמד אותנו כל כך הרבה על החיים: נכון, השואה הייתה מאוד קשה אבל בזכות השואה יש לנו מדינה. תחשבו על זה שאני בחיים בזכות חתיכת העוגה שהשאירה את סבתא שלי בחיים.

סבתא שלי לא נהגה לדבר הרבה על השואה כי זו הייתה צלקת שנשארה לה. זיכרון כואב. וקשה היה לה לדבר על זה. היא עלתה לארץ וכתבה את סיפורה ומאז לא דיברה על השואה.

צריך תמיד לזכור שבכל דבר רע יש גם דבר טוב, ואם לא הייתה השואה, לא הייתה לנו מדינה. הינו נשארים לגור בפולין עם הגויים. היום יש לנו מדינה משלנו! דגל שהוא שלנו!

סבתא רבקה נפטרה לפני שנתיים וחצי בשנת- תשע"ז

הזיכרון שנשאר לי מסבתא רבקה זו בובה קטנה של כלב שמצאתי  בקופסת ההפתעות של סבא משה, ותמיד כשרע לי או כשקשה לי, אני נזכרת בבובה ויודעת שסבתא שלי וכל העם שלי נלחם קשה והוא חזק וזה תמיד נותן לי כוח להמשיך ולחזור למסלול.

מה שאני מנסה להעביר בסיפור הזה זה שהכול לטובה ומזל שיש לנו קשים שידעו להגיד לנו שלא הכול קורה בקסם ושאחרי מאמצים גדולים התוצאות הרבה יותר גדולות.

בזכות הדור שלהם הוקם דור השני שבזכותו אנו בחיים בזכותם יש לנו מדינה. בזכות זה הגענו למה שאנחנו היום, אחת המדינות החזקות בעולם ובכול יום אנחנו גדלים יותר ויותר, גם בכמות האנשים וגם בבניה. היום עולים לארץ יהודים מדינות רבות, ולחשוב שפעם לא הייתה לנו מדינה – הכול בזכות הדורות הקודמים, ולנו יש את הזכות להמשיך אותם.

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
71 תגובות
  1. @#$%!#%$*&)( הגב

    יואווו… זה ממש מהמם ומרגש…
    זה מזכיר לי את השיר "אברום הגדול" של עידן עמדי שמדבר בדוק על הצעדות קור האלה…
    אני בטוחה שאם סיפור כזה מרגש תזכי!!
    זה ממש מדהים.
    בהצלחה

    דרג
  2. יעל הגב

    סיפור ממש מרגש סיפור שחשוב להמשך הדורות סיפור אישי המלמד המון חשוב לזכור את הסיפור הזה עם כול זה שסיפור השואה הוא קשה חשוב לזכור אותו ולזכור שבסופו של דבר ניצלנו והקמנו מדינה משלנו כול הכבוד מקווה שתיזכי!!

    דרג
  3. אורן איזנברג הגב

    הסיפור מאוד ריגש אותי ויש לך כתיבה מאוד יפה ונקייה

    דרג
  4. ניצן לביא הגב

    אהבתי מאוד את הסיפור מכיוון שהו בנוי בצורה טובה, יש בו תוכן טוב והוא מאוד ריגש אותי ולדעתי הסיפור הזה צריך לזכות!

    דרג
  5. ** הגב

    וואו!! מהמם ואת מוכשרת בטיורף!!
    רואישם שלמדת את הנושא ולא רשמת סתם ממה ששמעת. זה מעביר מסר ממש יפה וחזק!
    הלוואיי ותזכי❤ כל הכבוד!

    דרג
  6. ספיר לוי הגב

    אהבתי ממש את התוכן והוא באמת חשוב שזה מראה על איך המדינה שלנו הוקמה למרות הקשיים!
    ממש מרגש הלוואי ותזכי

    דרג
  7. הילדה המהממת מהכיתה שלה הגב

    יעל זה מהמם כל הכבוד!
    מגיע לך לזכות!!!!!!!!!!!!!!!!!

    דרג
  8. מיטב פסל הגב

    וואו סיפור ממש מרגש והיתחברתי מאוד לדמויות מקווה שתיזכי כי הסיפור הכי טו שקראתי!!
    חיים שחי את יעל כאפרה עליךךךך

    דרג
  9. רותם מנקין הגב

    הסיפור היה מרגש ונעים לקריאה
    הוא היה כתוב בשפה גבוהה
    ומלמד הרבה לדורות הבאים…

    דרג
  10. הלל מנקין הגב

    היה ממש כיף לקרוא את הסיפור
    הוא היה ברמה גבוהה .
    עם סיפור שכזה אין ספק שלא תזכי
    בהצלחה

    דרג
  11. רעיה הגב

    אני חושבת שבימיוחד בדור שלנו חשוב מאוד לאנציח את השואה וגם את האנשים שעברו זאת כדי שלא יישכח
    אהבתי מאוד את הקטע שהיא מספרת את זה מנקודת המבט של נינה.
    גם מרגש מאוד שמיטוך כל האופציות של התחרות היא בחרה דווקה את סבתא שלה ואת הסיפור הזה
    זה גם ממש מרגש בצורת הכתיבה הזאת יש בזה משהו מיוחד.
    לגמרי מגיעה לך לזכות.

    דרג
  12. שירה סימן טוב❤ הגב

    ממש סיפור מרגש שיכול לדמות לדורות הבאים איך היהודים סבלו בתקופת השואה ומזל שיש אותך שתזכיר לנו להגיד תודה להקדוש ברוך הוא על כל הניסים שהוא עושה לנו הלוואי הלוואי שתזכי❤

    דרג
  13. פרידמן הגב

    סיפור מאוד יפה ומרגש
    אפשר ללמוד ממנו המון

    דרג
  14. יעת הגב

    הסיפור הזה נוגע ללב סיפור זה עם המון מסר הוא באה להנציח את סיפור הדורות שלנו עם כול זה שיום השןאה הוא יום קשה צריך לזכור שהוא חשוב ביזכותו יש לנו היום מדינה בסופו של דבר ניצחנו בנני מדינה מאפס ב-10 עצבעות הסיפור הזה כול כך חשוב המסר שלו מדבר ביפנח עצמו כול הכבוד מגיע לך לזכות אלוי ותיזכי❤❤❤❤❤

    דרג
  15. שיר אילון הגב

    וואו!!!
    ממש מרגש…♥️
    גם סיפור מעניין וגם מלמד.
    הכי אהבתי את זה שסיפרת על דברים מהחיים שלנו!
    בטוחה שתיזכי

    דרג
  16. עומר הגב

    ממש סיפור מרגש ומעורר השראה אם את לא זוכה כנראה שמשהו לא בסדר בשופטים את חייבת לזכות חד משמעית פשוט כותבת מוכשרת ברמות ממש מקווה וידעת שתזכי❤❤

    דרג
  17. ליאל סהל הגב

    וואי סיפור מאוד יפה ומהמם אני מאוד מקווה שתיזכי!!!

    דרג
  18. רעיהמנדל הגב

    ממש מרגש!!!!
    רואים שהשקעת הרבה!
    השפה ברמה גבוהה ממש
    וכל הסיפור עשה לי צמרמורת
    ריגש אותי במיוחד שהחלטת לכתוב דווקא על זה.

    דרג
  19. שיר הגב

    ממש מרגש!!!!
    רואים שהשקעת הרבה!
    השפה ברמה גבוהה ממש
    וכל הסיפור עשה לי צמרמורת
    ריגש אותי במיוחד שהחלטת לכתוב דווקא על זה.

    דרג
  20. נועה הגב

    מעורר השראה בטירוף!!!!
    זה עושה לי צמרמורת כל הדבר הזה הסיפור הזה מושך אותך לקרוא עד הסוף!
    100 אחוז שתיזכי!!!

    דרג
  21. רחל הגב

    וואו פשוט סיפור יפה!!
    הוא רשום בשפה גבוהה וברורה ומנוסח מהמם!
    זה נושא מענין וחשוב ורואים שבאמת למדת עליו לפני ולא סתם רשמת…
    מגיעה לך לזכות! את פשוט אלופהה❤❤

    דרג
  22. ענבר ועדי הגב

    הסיפור שלך ממש מרגש
    את כתבת אותו בצורה יפה ונקיה
    זה סיפור על העבר שלך
    וזה מאוד יפה לראות איך זה מעניין אותך
    אמן תנצחי

    דרג
  23. חרות הגב

    יעלצ מוכשרת!!
    מהמהםמהמםמהמם!!

    דרג
  24. מעין אור בלאו הגב

    כל הכבוד!
    ממש סיפור יפה ומשמעותי!

    דרג
  25. מוריה קופל הגב

    יעל הסיפור של היה מעורר השראה ומענין הוא היה בשפה גבוה רואים השקעת בסיפור שלך המון חשיבה ומעמץ הסיפור שלך יפה ממש

    דרג
  26. *$&$;$&'לל הגב

    היה ממש כיף לקרוא את הסיפור
    הוא היה ברמה גבוהה .
    עם סיפור שכזה אין ספק שלא תזכי
    בהצלחה

    דרג
  27. *$&$;$&'לל הגב

    הסיפור היה מנומק היטב מסודר ומפורט בצורה מדוייקת
    היה כיף לקרוא את זה
    הסיפור נותן השראה
    תמשיכי לכתוב, מגיעה לך לזכות ואת תזכי
    בהצלחה❤

    דרג
  28. יגיגירגחגחןב הגב

    סיפור מעורר השראה

    דרג
  29. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב

    וואוו סיפור מרגש כל הכבוד!!!
    רואים שהשקעת בו, ולדעתי מאוד חשוב לספר על השואה בדור הזה שעוד מעט חס וחלילה הם לא יהיו פה, ממש ריגש אותי הקטע של העוגה והיה ממש עצוב שהם חזרו ונתן לא היה שם
    ממש מגיע לך לזכות והלוואח שתיזכי!!!!

    דרג
  30. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב

    וואוו סיפור מרגש כל הכבוד!!!
    רואים שהשקעת בו, ולדעתי מאוד חשוב לספר על השואה בדור הזה שעוד מעט חס וחלילה הם לא יהיו פה, ממש ריגש אותי הקטע של העוגה והיה ממש עצוב שהם חזרו ונתן לא היה שם
    ממש מגיע לך לזכות והלוואי שתיזכי!!!!

    דרג
  31. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב

    כל הכבוד סיפור ממש יפה אואים את החשיבה ואת האהבה שלך לסבתא שלך ממש ריגש אותי שכתבת שבתכלס בזכותם יש לנו מדינה!!! אין עליך ואת בטוח זוכה

    דרג
  32. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב

    כל הכבוד סיפור מרגש יפה שבחרת לשתף בסיפור של סבתא שלך אהבתי את הקטע עם העוגה שהיא לא אכלה לבד היא חילקה את זה בין כל המשפחה ממש יפה!!!

    דרג
  33. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב

    כל הכבוד סיפור מרגש יפה שבחרת לשתף בסיפור של סבתא שלך אהבתי את הקטע עם העוגה שהיא לא אכלה לבד היא חילקה את זה בין כל המשפחה ממש יפה!!! הלוואי ותזכי

    דרג
  34. חושן הגב

    סיפור מגרש ומדהים והמסר עבר בצורה משמעותית

    דרג
  35. אופיר הגב

    וואו, מעולה ומרגש ביותר
    כתיבה רהוטה וברורה, הצלחת לגרום לי להרגיש חלק מהסיטואציה
    ולמרות שהיא סבתא שלי, עדיין למדתי דברים חדשים שלא ידעתי
    מרשים ביותר, כל הכבוד
    בטוח שסבתא רבקה מתפוצצת מגאווה שם למעלה בשמיים
    את הניצחון שלה על הנאצים ימ"ש!

    דרג
  36. איילת שוולב הגב

    מדהים שמכל הסיפורים שכתבת, בחרת לשלוח לתחרות דווקא סיפור שהוא עדות אמיתית והוספת לה מסר משלך… מדהימה!

    דרג
  37. אפי הלינגר הגב

    יעל כל הכבוד סיפור מקסים שמחבר את הדור הצעיר עם הדור הקודם. כתבת מעניין ומרגש. תצליחי

    דרג
  38. שקד הגב

    יעלי את מדהימה!
    הלוואי ותזכי ממש מגיע לך!!

    דרג
  39. תמר הגב

    סיפור יפה ומרגש.
    כל הכבוד

    דרג
  40. נסיה שבתאי הגב

    יעל יקרה!
    את כתבת מדהים. והסיפור מאוד מרגש..
    כל הכבוד!!

    דרג
  41. חנה הגב

    כל הכבוד.סיפור מרגש מאד

    דרג
  42. בתיה גרניט הגב

    יעל יקרה . כל הכבוד לך על ששיתפת את הסיפור של סבתא רבקה בצורה כל כך מרגשת . ריגשת אותי מאוד.

    דרג
  43. סיגל הגב

    כל הכבוד,
    כתבת מהמם ומרגש!
    בטוחה שסבתא רבקה הייתה מתרגשת ומאוד גאה בך!

    דרג
  44. סיגל הגב

    יעל כל הכבוד!
    כתבת מהמם, מעניין ומרגש.
    בטוחה שסבתא רבקה הייתה מאוד גאה בך!

    דרג
  45. שחר הגב

    סיפור -מ-ה-מ-ם-!!!
    ממש מרגש!!
    כל הכבוד!!!

    דרג
  46. עדי הגב

    וואו ממש יפה ומרגש!

    דרג
  47. רני♡ הגב

    מרגש מאוד! תצליחי בעז"ה

    דרג
  48. אנונימי הגב

    יעלי –
    תותחית. מגיע לך לזכות. אלופה ומרגשת שכמוך!

    דרג
  49. אבישג עסיס הגב

    נהנתי לקרוא את הסיפור כי הוא ממש יפה

    דרג
  50. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב

    יעל כל הכבוד רואים שהשקעת בסיפור אהבתי שכתבת על סבתא שלך ולא סתם המצאת סיפור ריגש אותי הקטע עם העוגה שהיא לא לקיה הכל לעצמה היא חילקה לכל משפחתה!! הלוואי ותנצחי

    דרג
  51. יובל משעלי הגב

    וואו איזה סיפור מרגש ומהמם!
    כתבת ממש יפה.
    ממש מגיע לך לזכות!!

    דרג
  52. עוד ילדה מהממת הגב

    יעלוש זה מהמם כל הכבוד

    דרג
  53. ליאור הגב

    יעל יקרה
    כל כך מרגש מה שכתבת. איך שכתבת.
    החיבור הזה של הדורות , כשם החיבור שכתבת, כל כך חשוב נכון ונוגע.
    את מתבטאת כל כך יפה ומביאה את הסיפור שך סבתך לעולם
    וזהו הניצחון הכי גדול.
    יקרה, עלי והצליחי. אוהבת, ליאור

    דרג
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן