היום
מחר
אני חושבת.
לא יודעת מה לכתוב,
מה לעשות.
לחשוב, לכתוב
לכתוב, לחשוב.
רגשות, להוציא.
לשחרר, מילים, מילים
בלי משמעות
מה כולם רוצים?
בלי מטרה, לאן הולכים?
השאלה האמיתית היא לאן מגיעים.
לכלום, שום דבר, בור ללא תחתית.
ואם אין לי מטרה בסוף אפול?
ואם יש, אבל איפה היא?
מתחבאת.
בין הדברים, בין המילים, בין הסתרות.
היום, מחר, מה זה זמן
אלברט אמר "זמן הוא יחסי", אך מי יודע יחסנו לאן.
הזמן רץ ולא שמים לב.
רוצים לסיים את הכל לפני שהתחיל.
הכל רץ, זה אחר זה.
ממתכונת, לבגרות, לילדות
לזקנה.
הכל נעלם, והצליל הוא נאלם.
לא רואים, אין מי שיקשיב.
מי שם לב? כולם רצים.
לשים לב, להתעלם.
לעצור, לנשום, לחשוב
לכתוב.
ואז קמים והחיים ממשיכים

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן