אבא/ מעיין בן עוליאל

אבא, אני אולי אשמע כפוית טובה או לא מעריכה, אבל אתה יודע כמה האהבה שלי אלייך גדולה. כמה אני מודה על שיש לי. אני רק משתפת אותך..פשוט קצת כואב לי. פשוט התעייפתי. אני מרגישה גלים סוערים שבתוכם שוחים כל כך הרבה אנשים. אני כבר לא יודעת מי מטביע את מי. איבדתי כל כך הרבה זכרונות מהעבר שלי. הגעתי לאי שליטה ברגש בגלל טעויות והרגלים שסחבתי איתי. לפעמים הדמעות יוצאות לי והלב נשבר לי, הראש שלי כבר מאבד את הכיוון, וכואב גם כשהוא לא חושב. אני הלכתי לאיבוד הרבה פעמים בחיים שלי, התעייפתי.
אני כבר לא יודעת על מי לסמוך שיקח אותי לחוף, למקום בטוח, ומי סתם ימשוך איתי ללב הים.
התקופה הזאת גדולה על כולנו אבא.
לפעמים אני נראית כמו ידיים של תינוק ליד הידיים של אבא שלו. כל כך קטנה…
*תקח אותי בידיים שלך אבא, כי על הרגליים נמאס לי ללכת.*
עד כמה אהבת את היצירה?

11 Responses

  1. תקשיבי הרבה זמן לא קראתי משהו כל-כך יפה מילדה בכיתות ז ח!
    פשוט מהמם ישר כחך

  2. תקשיבי הרבה זמן לא קראתי משהו כל-כך יפה מילדה בכיתות ז ח!
    פשוט מהמם ישר כחך

    1. פשוט מהממם מושלם סמאש😍😍😍
      כתיבה איכותית מדוייקת ונוגעת ללב, מטורףף

להגיב על יסכה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן