ברכיבה על סוס גבוה ולבן באמצע היער המפחיד נוכח אור. הוא כבר אינו פוחד מדבר, דבר אינו הצליח להרטיט את ליבו של גיבורנו. הוא נלחם בשדים שחיו את חייהם ביער, הרג בלי מורא דרקונים וניצח בעיניים עצומות קרבות מול ענקים. לאחר חצי שעה של חלום נפלא התעורר אור הגיבור, אך יותר הוא לא היה אור ולא גיבור הוא חזר למציאות. הוא היה עוד פעם דן הפחדן, שמפחד מחרקים, מגבהים ואפילו מליצנים בסרטים.
בהמשך אותו היום הלך דן לאסוף את אחותו הקטנה מהגן והנה ממש על פתח הגן יושבת לה חתולה, בעיניה מבט של פחד בעיניים. דן אמר לעצמו: "הנה נתנה לי ההזדמנות להפוך מדן הפחדן לאור הגיבור" אך חלומו התנפץ בן רגע, החתולה מתוך חשש שרטה את דן, שריטה בלחי שכאבה פחות מהשריטה בלב. דן חזר עצוב לביתו, הוא בסך הכל רצה להצליח להתגבר על פחדיו.
באותו ערב כתב לעצמו מכתב, תוך כדי מעשה הכתיבה הבין דן שלפעמים הגבורה היא זאת שפוגעת באדם ודווקא הפחד הוא השומר את האדם בטוח מפני דברים שיכולים לפגוע באדם.
