אחים בלב לע"נ נערן אשחר הי"ד/ אוריה שלמה כהן

קיץ 2039

"הי הכסא הזה תפוס" ? הרמתי את הראש וראיתי נער שראיתי בחניה של החוף עומד ליד הכסא נח שלי ומחזיק צלחת מלאה צ'יפס .

היה לו שיער שחור קצוץ הוא לבש חולצה כחולה  שכתוב עליה בלבן "עם ישראל חי".

"אה לא " אמרתי.

הוא הניח את הצלחת צ'פס על הכסא נח ושמט את תיק היד שלו עם המגבת על המחצלת .

"חם היום" הוא אמר ונגב זעה מהמצח

"אגב קוראים לי בארי". איך קוראים לך ?

"עוז"

"מגניב" הוא אמר .

בארי הסתכל עלי חייך ואכל כמה צ'פסים מהצלחת .

"וואו השמות שלנו מתאימים" הוא אמר תוך כדי לעיסה

הוא כנראה קלט שאני לא מבין .

"בארי "? "עוז"? הוא חייך שוב בעיניים פעורות כאילו חיכה שאקלוט

"אה כן " אמרתי אחרי שניה .

"אנחנו יכולים להכריז על האזור הזה בחוף כאזור לשמות של ישובים ליד עזה בלבד" הוא אמר .

"אבל אם אנשים שאין להם שם של ישוב מהעוטף ירצו לשבת איתנו בכל זאת נרשה להם"  אמרתי בטון כאילו רציני.

"רק אם הם יהיו נחמדים טוב" ? בארי אמר וקרץ לעברי.  צחקנו .

ישבנו שנינו והבטנו לעבר הים . רעש הגלים הנשברים  נשמע ברקע .

תגיד השמשיה עושה עלי צל ? שאלתי

בארי הסתכל ויישר טיפה את השמשיה לצד ימין

"ועכשיו" שאלתי שוב ?

הוא חייך ואישר "מושלם" . "אתה מוגן מאה אחוז, נראה לי שאף פעם לא פגשתי  משהו בחוף הים שמודאג מהשמש" .

"אם רק היית יודע למה" ? אמרתי

"למה"? בארי שאל

"עברתי ניתוח השתלת לב לפני 16 שנים"

"מה באמת"? בארי היה נראה מופתע

"כן זה היה בזמן "מלחמת חרבות ברזל" בשנת 2023  אתה זוכר" ?

"בוודאי שאני זוכר" הוא אמר בשקט . "אני מצטער חשבתי שאתה צוחק " הוא ניסה להסתכל לי בעיניים אבל אני הבטתי לים .

"בבקשה עוז תספר לי מה קרה" ? "אני מאמין שאתה לא תמיד אוהב לספר אבל בבקשה תספר לי.

עוז הסתכל עלי ומשהו בהבעת הפנים שלו גרם למילים לזרום מתוכי

"בחמישי לנובמבר שנת 2023  במהלך פעילות מבצעית התהפך טנק אירוע בו נהרגו שני לוחמים ושניים נפצעו אחד הלוחמים היה במצב אנוש ובמשך שבוע נאבקו עליו הצוותים הרפואים ומשפחתו

ברגע שהכריזו עליו עם מוות מוחי משפחתו ידעה בדיוק מה לעשות ואבריו כבד, ריאות לב והכליה השניה

הושתלו בארבעה חולים שהיו זקוקים לכך . ואני אחד מהם .

הצורה שבה בארי הסתכל עלי הזכירה לי מבט מהעבר . הוא נעץ בי מבט מעיניו החומות מבט שכולו חסד וונתינה .

"הכל בסדר?"בארי שאל

"כן. אתה מזכיר לי תקופה מרגשת מלאה בגבורה" אמרתי. לא האמנתי שהוא זוכר גם את המלחמה הוא היה צעיר מגילי לפחות ב7 שנים .

תגיד עוז "מי היה הלוחם שתרם לך את הלב" ? "אתה יכול לספר לי עליו"?

ספרתי לבארי שהלוחם שתרם לי את ליבו היה נערן אשחר ז"ל סיפרו עליו שתמיד רצה לתרום כליה .

"אבל הוא תרם לך את הלב אני לא מבין" ? שאל בארי

"נכון" עניתי . שלושה חודשים לפני המלחמה הוא תרם כליה . הוא ידע שאם יתרום כליה זה יורד לו את הפרופיל ודחה את התרומה המון זמן לבסוף תרם והגשים את חלומו . ובצה"ל לא ידעו על ההליך הרפואי שעבר, ובבוקר אותה השבת נקרא נערן , שהיה מפקד טנק בגדוד 71, למילואים. לאחר לחץ של אשתו וחבר נוסף הוא עדכן את המפקד שלו, ובתגובה נתבקש להשתחרר. אבל הוא לא ויתר, דיבר עם רופאים והגיע עד לראש מחלקת השתלות בבלינסון,שאמר שכמ"פ בשריון בעצמו היה לוקח אותו. אך בצה"ל לא הסתפקו באישור וערכו לו מבחן של שעה וחצי הרמת פגזים ובדיקת יכולות. המפקד אמר שלו אמר שהוא לא רק יכול, אלא גם רוצה אותו בצוות שלו.

משפחתו סיפרה לי על אדם שכל חייו ידע לשלב בין עולמות. הוא היה אהוב על כולם. היה לו את החן הזה, השובבות, והוא נכנס ללב כל אחד, "היו לו חברים גם בני גילו וגם בני 80. "הוא ניהל שיחות עומק עם אנשים מכל תחום ובכל גיל. הם לגמרי ראו בו חבר, שווה בין שווים. אדם שכולו חסד  שהוא צינור לעשיית טוב בעולם ולעם ישראל, הוא חי חיים של שליחות .

לנערן היתה "מתנת אל, כישרון מאוד נדיר", המוזיקה,. ניגן על כינור, ומשם התגלגל לפסנתר, גיטרה, חצוצרה, נבל, תופים וחליל. כך הוא תקשר עם העולם, עם האנשים ועם הקב"ה.

כך, גם ב־7 באוקטובר, לפני שיצא, החליט לקחת את הגיטרה – אפילו שמדובר בחילול שבת. "הוא הבין שזה כלי נשק, לעודד ולהרים את המורל",. חבר מהפלוגה שלו  סיפר לי שברגע שהייתה נפילת מתח והתחילו להבין את גודל הזוועות, נערן פסק לעצמו והתחיל לנגן פיוטים בתוך שבת. הפלוגה התמגנטה והאווירה התרוממה ברמות" . תפילה משותפת, דתיים וחילונים. כולם יחד עם העוצמה של המוזיקה.".

בארי הסתכל עלי ומעיניו זלגו דמעות  הניח את זרועו סביבי וחיבק אותי " תודה שסיפרת לי " ! הוא אמר.

"תודה שהכרחת אותי לספר לך" אמרתי בשקט.

"תודה לך עוז" הוא אמר ברוך

על מה ?

"על הזכות שנתת לנו"! הוא אמר "על זה שנכנסת לחיים שלי. "על הזכות שנפגשנו" !

בארי התכופף ולחש באוזני "נערן הוא האבא שלי ! האבא האהוב והגיבור שלי".

.

רס"ר (במיל') הרב נערן אשחר ז"ל

ביום 7.10.2023 התגייס למילואים ושירת בחיל השריון

נערן היה נשוי  ליפת צוף דבורה ולזוג נולדו שני ילדים: בארי וקדם .

נפל בכ"א במרחשוון התשפ"ד (05 בנובמבר 2023)

רס"ר (במיל') נערן אשחר, משדמות מחולה, בן יישוב מורשת, מפקד טנק בגדוד 71 שבעוצבת 'ברק' (188), נפטר מפצעיו לאחר שנפצע כתוצאה מהתהפכות טנק, בן 33 בנופלו.

עד כמה אהבת את היצירה?

8 Responses

  1. אוריה שלמה אחייני היקר – זכית וכתבת בכשרון רב על הרב נערן אשחר הי"ד, ועשית זאת במילים טובות, מרגשות, מחברות ומנחמות.
    כתיבתך היא עם מבט קדימה ששואבת ומבוססת על דמותו הכה ייחודית, חיברת מילים שגם צופות פני עתיד וגם נותנות תקווה ואופטימיות.
    התרגשתי מאוד מכתיבתך על דמותו של הרב נערן אשחר הי"ד, ומצאתי עצמי לפתע קורא וצופה עוד על הרב נערן הי"ד, וכך נחשפתי לעוד אור והדר מדמותו הקדושה והייחודית של הרב נערן אשחר הי"ד.
    תודה שזיכית אותנו ❤️

  2. היי, מרגש!!❤️
    רק שימו לב שבסוף הסיפור לפני הפרטים על נערן ז"ל כתוב בטעות נעמן …
    תודה רבה 🙏

להגיב על משתמש אנונימי (לא מזוהה) לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן