מחסום.
ושוב. מחסום.
ואולי רק הפעם אעבור באדום.
אולי רק את החמצוץ הזה אגנוב,
ואולי רק היום אעלה באוב.
אתה באמת חושב שהקיבה סופרת דקות?
היא לא מבדילה בין שלוש ל-שש שעות.
כללים? הוראות? גדרות?
תן לי להנות, כמו כל ילד להיות.
אח שלי, נתק אותי מההלכות
אתה רוצה אתה מזומן לקיים תריג מצוות.
אל תכליל, בוודאי שאל תכפה.
זה כבר לא חופש הביטוי, סתום את הפה.
אני יכול, לי הכל מותר,
אתה? תתרחק, אתה מפריע לי לכפור בעיקר.
ומה הקשר הזה עושה דווקא?
נראה כמו אוסף של סיפורי סבתא.
בחייך, יציאת מצרים נשמע לך אמין?
ולא, אתה לא פותח פה דוכן של תפילין
לא רלוונטי, אחי, עזוב זה שקר פקחי,
אנחנו גרגירי אבק ביקום הלא הכרחי.
כולנו נעים כאן בלי שום מטרה,
תיבה, חמשה, סימן חזרה.
מפתחות בלי סוף, אחד לכל כלי…
אבל מלחין היצירה, מי הוא, מי?!
מלחין היצירה? טעות לוגית נפוצה,
מי אמר, שיש בורא לבריאה?
(הכותב מבקש להדגיש שהדיאלוג מייצג בציניות את עמדתהכופר השונה ממנו)
6 Responses
וואו המשפטים הראשונים חזקים
וואוו איזה חזק.
מה עם מגילה? לומדים?
יפה.
אומרים יש מי ששומר עליי
נותן לי את הכוחות
עוד לא מצאתי תשובה אבל
קוראים לזה לחיות
אין עלייך אמיתיייייי
לשנייה באתי להתעצבן (כי כאב לקרוא את זה) עד שקראתי את השורה האחרונה