אַתְּ תֵּלְכִי בַּשָּׂדֶה. לְבַדֵּךְ. לֹא נִצְרֶבֶת בְּלַהַט
הַשְּׂרֵפוֹת, לא כואבת את כאב הלוחמות,
בדרכים שהציתו בך זוועות ושמהם ליבך נדם.
ובתשובה חזקה תאמיני ותהיי מודעת-
הן הכל עוד יצמח, יפרח
והכאב ישכח לאיטו.
והטוב עוד יסחף אותך ותמשיכי אתו
כְּאַחַד הַדְּשָׁאִים, כְּאַחַד הָאָדָם.