גלי האבל והגאות / איילה נבו

הזמן חולף והגעגוע רק גובר. לקולך המתוק המתנגן במחשבותיי, לחיוכך הסוחף, לעיניך הנוצצות שרק למלאך כמותך יש. ופתאום המציאות דופקת בדלת כמשמע בשורה ומזכירה שאתה אינך איתנו, מותירה אותי עם דמעות הזולגות מעיני, היוצרות סביבי גיגית של רגשות שסוחפות אותי לזכרונות ולחוויות. אך הדברים עוד יתבהרו כשמש שמסנוורת אותי כעת בעצב אך עוד אמצא את נקודת האור בדבר. ולבסוף אשא תפילה בשמך, שאולי, למען חטופינו וחיילנו שיחזרו לשלום הביתה: "ה' ישמורך מכל רע ישמור את נפשך, ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם".