גשם ושקדיות / חוה חבאבו

ושם תחת המחסה מן הגשם,

קרה משהו שלא אוכל לתת לו שם.

הספרים לוחשים סיפורים,

שאותם עוד לא קראו אנשים,

והשקדיות שלפני הזמן פרחו,

נושאות זיכרון אהבות שנשכחו.

הלוואי שיכולתי לומר מה קרה,

אך לא אוכל לתאר זאת בשירה.

עד כמה אהבת את היצירה?

7 Responses

  1. התיבדה שלך כלכך יפה ונראלי החלק הכי טוב בה זה שלמרות שהיא מסתורית וקצרה היא ממש מתארת מלא וגם סוחפת

    הגב

להגיב על אביגייל מזרחי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן