דרישת שלום לשלום / רוני שבט

ריבון כל העולמים.
רציתי לשאול כי קשה לי להבין-
למה בראת בעולם שלך את המדיניות של "החזק שורד"?
למה ב"עולם הגדול' זה ככה עובד?
למה כשתינוק נולד- מה שההורים שלו חוששים,
זה אם הוא יצליח לשרוד בעולם של קשוחים?
למה אין את המבט בעיניים? החיבוקים?
ועכשיו זה עוד מילא, אבל מה עם תקופת התנ"ך?
שבה אנשים נלחמו ושם נקרא חזק- רק מי שרצח?
מה עם מלחמות שיש בימינו על ימין ועל שמאל?
לאן נעלמה האנושיות של- נדבר ונפתור?
והקדוש ברוך הוא- למה צריך להרוג?
מה עם הטוב שקורה בעולם- החתונות, השמחות, הולדת ילדים, מעשים טובים, חיוכים?
למה כל זה נקטע בגלל דברים כאלו קטנים? שאפשר לפתור בלחיצת ידיים?
למה זה לא יכול להיות כמו העולם שאני מכירה-
שבו אדם אומר ערב טוב כשרואה מישהו בתחנה?
שפשוט המטרה היא להיות טובים, והאידיאל- להישאר תמים?
וזה שלמציאות כזו נולדתי היא ההוכחה שמציאות כזו היא אפשרית ודברים כאלו קיימים.
ונגיד שהיית עונה,
ואומר שלבני אדם יש בחירה חופשית והם בחרו בזה.
אבל מה עם עולם הטבע שנשאר כמו שבראת אותו כמעט ללא נגיעת יד אדם?
אין דוגמא יותר טובה למלחמה שנגמרים בה חיים, על דברים כל כך פעוטים, כמו למי המאכלים האלו שייכים.
כי כל חיה מטרתה לחיות ולהישאר קיימת, אפילו אם זה על חשבון חיים של חיה או בריאה נוספת. ומה שכל חיה אוכלת- זה ממש גוף של חיה אחרת.
למה לא יכול להיות שכל מדינה תשב בטוחה,
בתוך שטח שייעדת במיוחד לה,
בלי לנסות לפלוש לאחרים?
וכל בן אדם יחפש רק איפה הוא יכול להיטיב?
וכל חיה תשב בביטחון ותאכל רק מן הטבע, וגדי עם אריה ירבוץ, בלי לגרום לו לפגע?
ונמשיך בהבאת רגעי אור לעולם, וסוף סוף יהיה-
שלום?