מסדרון ארוך
אור לבן מדי
ושקט שנכנס
לפני כולם
שנים נערמות
כמו דפים בלי מספר
אותה שאלה
בלבוש אחר
רומן זדורוב
שם שחוזר
לא כצעקה
כמשקל
א״ק
עוד סדק קטן
במה שחשבנו
שהיה סגור.
האמת
לא עומדת בצד
ולא באמצע
היא זזה
לאט
בין מילים
בין מבטים
בין ספק לספק
אין כאן סוף
רק המתנה
לרגע
שיהיה ברור
ושקט
שלא מבקש להרגיע
רק
להישאר
