ההזדמנות/אליענה פינק

פספוס והחמצה,

כאב וחרטה,

זה הלב שכואב

מההזדמנות שחלפה.

אתה יושב,

וחושב,

על מה שהיה,

שיכול לקרות,

ואומר לעצמך:

יכולתי עוד.

אך אין מה לעשות,

עבר הזמן,

ונשאר רק להמשיך,

הלאה מכאן.

עובר קצת זמן,

ניסית שוב,

אך אבוי איזה נורא,

שכחת מה שחשוב.

שוב לא השקעת,

ושקעת ביום יום,

התעסקת בהכל,

במקום בחלום.

ואולי יום אחד,

תקום ותתעורר,

ותחליט

די.

לא שוב.

לא יותר.

אבל יום אחד,

הוא לא זמן מוגדר,

ומי יודע,

מה תראה מחר.

עד כמה אהבת את היצירה?