החברה החדשה / אגם בן סעדון

היום האחרון לחופש הגדול, כולי בהתרגשות לחזרה לבית הספר. כיתה ו' שנה אחרונה בבית הספר הגיע הערב הכל כבר מוכן, הבגדים מוכנים, התיק החדש ובו ספרים מחברות והקלמר החדש. הלכתי לישון, לקח לי קצת זמן להירדם חשבתי על כל מיני דברים.. על חלק מהחברות שלא פגשתי הרבה זמן, על מה ואיך יהיה עם המורה החדשה שתחנך אותנו השנה

הבוקר הגיע קפצתי מהמיטה בהתרגשות, אמרתי מודה אני נטלתי ידיים. והתארגנתי בשמחה. אבא ליווה אותי לבית הספר נפרדנו בחיבוק גדול.

נכנסתי בשביל של בית הספר ופגשתי חברות היה מאוד משמח. כשנשמע הצלצול נכנסנו לכיתה וחיכינו למורה.

ולפתע המורה נכנסה לכיתה עם ילדה שנראית קצת משונה. המורה אמרה לכולן שלום והסבירה שמצטרפת לכיתתנו ילדה חדשה. המורה שאלה את הילדה אם היא רוצה להציג את עצמה? הילדה אמרה שכן. היא אמרה שלום קוראים לי דנה ועברתי אליכם מרחובות ויש לי תסמונת דאון ואלמד בכיתה שלכם מעכשיו. המורה הזמינה את דנה לשבת והיא התחילה את השיעור. נשמע הצלצול להפסקה, ליאורה, רחל ואני ניגשנו לדנה הילדה החדשה ושאלנו אותה כל מיני שאלות. חברות אחרות גם התקרבו ושוחחו עם דנה וכך היום הראשון הסתיים, הגעתי הביתה, התיישבנו לאכול ארוחת צהריים ושיתפתי את אימי שיש לנו ילדה חדשה בכיתה שיש לה תסמונת דאון. ושהיא מדברת קצת שונה, נראית קצת שונה אבל היא מיוחדת אמא מביטה בי ושותקת.סיימנו לאכול, אמא קראה לי רגע הצידה ואמרה לי שיש לה משהו לספר לי  ,את יודעת שהתינוקת שנולדה לדודה שלך הילה לפני מספר ימים היא עם תסמונת דאון? ואמא קצת הסבירה שאלה ילדים אומנם שנראים קצת שונה אך הם ילדים טהורים ושמחים במיוחד.

למחרת עבדנו בקבוצה רחל, ליאורה, ציפורה, חגית, דנה הילדה החדשה ואני. כשעבדנו בקבוצות ראיתי שדנה ממש משתפת פעולה ומנסה להשתלב. כשהגיע ההפסקה הזמנתי את דנה להצטרף לשחק אתנו ,דנה שמחה ממש והצטרפה כשהסתימה ההפסקה ליאורה רחלי ציפורה וחגית קראו  לי לצד ואמרו לי שהם לא מוכנות שדנה תצטרף למשחק בהפסקה הבאה כי היא משונה חלשלושה ולא ממש מבינה את החוקים במשחק. ישר אמרתי אין מצב לי היא נראית ממש בסדר ולא צריך להתנהג אליה כאילו היא ילדה שונה להיפך צריך להתנהג אליה כאילו היא ילדה רגילה כמונו ,אז אתן כן רוצות להיות חברות שלה? ממש לא  הן ענו לי אנחנו לא רוצות להיות חברות של ילדה כזאת.  כולם יצחקו עלינו בגללה  אם את מעדיפה אותה אז תלכי להיות חברה שלה. אמרתי שכן אני רוצה להיות עם דנה ושלא אכפת לי אם יצחקו עלי .ואז הם אמרו שאני אצטער על זה שאני רוצה להיות חברה שלה .

 המורה לא הגיעה היה שעור חופשי חבורה של בנות מהכיתה התחילו לדבר על דנה שהיא מוזרה ,אני שמעתי את זה קמתי מהכיסא אמרתי להם שזה ממש לא יפה לדבר עליה זה ממש מעליב ואם אמרו שלא אכפת להם. הסתובבתי וראיתי שדנה בוכה שאלתי אותה אם זה בגלל הבנות שדיברו עליה, היא אמרה שכן הלכתי איתה לשטוף פנים וסיפרתי לה שהשבוע נולדה לי בת דודה כמוה מתוקה וחמודה, אבל עם תסמונת דאון.                              בדיוק רחלי שמעה שאמרתי את זה וסיפרה לבנות על זה, וכשחזרנו לכיתה הבנות שאלו אותי על בת הדודה שלי ואמרתי שכן זה נכון, היא מיוחדת אבל מתוקה. והבנות ביקשו סליחה ואמרו שהם ממש מצטערות, התחבקנו כולן  נשמע הצלצול יצאנו למגרש ושיחקנו כולן ביחד עם דנה . 

עד כמה אהבת את היצירה?

4 Responses

להגיב על אביגיל לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן