החיים כאן / רתם אורלין

הַחַיִּים כָּאן הֵם חַיִּים קְצָת מְשֻׁנִּים

זֶה לִחְיוֹת כְּיַלְדָּה בְּעִרְבּוּל חֲדָשׁוֹת וְאֵרוּעִים
לִחְיוֹת בְּתוֹר יַלְדָּה יִשְׂרְאֵלִית בְּמִלְחָמָה,
יַלְדָּה רְגִילָה, שֶׁאוֹכֶלֶת וִישֵׁנָה.
עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח, פְּרָחִים מְלַבְלְבִים.
אַךְ בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה, מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה,
פּוֹתַחַת מַחְבֶּרֶת וְכוֹתֶבֶת שִׁירָה.
עַל כָּל הַחֲוָיוֹת, הַדְּאָגוֹת וְהַתְּחוּשׁוֹת.
סְרָטִים עוֹבְרִים בָּרֹאשׁ. דָּם יֶרִי וּצְרָחוֹת.
זֶה לְזַמְזֵם אֶת הַתִּקְוָה בְּרֹאשׁ כָּל הַיּוֹם-
הַשִּׁיר שֶׁנִּתְקַע שָׁם מִטֶּקֶס יוֹם הַזִּכָּרוֹן.
לָלֶכֶת לַכִּכָּר בָּעֶרֶב, הַקָּהָל עוֹנֶה אָמֵן
לַתְּפִלּוֹת, לְבַקָּשׁוֹת שֶׁיַּחְזְרוּ מִשָּׁם וּמַהֵר!
לִרְאוֹת חַיָּל בָּרְחוֹב, לְפַחֵד לִשְׁלוֹמוֹ. אוּלַי
מָחָר עַל הָעַמּוּד אֶרְאֶה פּוֹסְטֶר עָצוּב, מְבַשֵּׂר עַל מוֹתוֹ.
זֶה לִשְׁמֹעַ מִכְתָּבִים אַחֲרוֹנִים שֶׁל נוֹפְלִים- מְקֻפָּלִים
מְקֻמָּטִים שֶׁאֵיכְשֶׁהוּ הִגִּיעוּ לָאֹזֶן שֶׁלִּי.
לְהִתְאַבֵּל עַל בֵּן שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אַכִּיר, לְהִשְׁתַּנֵּק
מִדְּמָעוֹת מְלֵאוֹת בְּזִכְרוֹנוֹת לֹא קַיָּמִים
לָקוּם בַּבֹּקֶר, לָלֶכֶת לְבֵית סֵפֶר- כְּאִלּוּ
כְּלוּם לֹא קָרָה.
לְדַמְיֵן שֶׁהַשָּׁמַיִם אֶתְמוֹל לֹא
קָרָסוֹ עַל עוֹד מִשְׁפָּחָה.
אַךְ בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל קַיֶּמֶת תִּקְוָה נוֹשָׁנָה
כִּי לִחְיוֹת כָּאן
זֶה לְהַרְגִּישׁ אֶת הָאַחְדוּת וְאַהֲבָה שֶׁל עַם
בְּכָל צַעַד אֶבֶן וְסֶדֶק
כְּבוּלִים בְּחֶבֶל כְּאֵב.
לִהְיוֹת גֵּאֶה לְהִשְׁתַּיֵּךְ לְאֻמָּה כֹּה חֲזָקָה
לָדַעַת עָמֹק בַּלֵּב
שֶׁמִּתַּחַת לַקֹּשִׁי, הָעֲשָׂבִים הַגְּדֵלִים,
צוֹמַחַת שׁוֹשַׁנָּה שֶׁל אֻמָּה-
מְדִינַת יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּנוּ, חֲרוּכָה אַךְ  יָפֶה.
עד כמה אהבת את היצירה?

תגובה אחת

  1. וואו,זה נראה שיר שממש מספר על החוויה לחיות בישראל ובמהלך המלחמה במיוחד שיר מהמם.

להגיב על עדן רטא לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן