הטורט / מלאכי דמרי

הלילה היה קר, הגשם נתז על חלונות החדר החנוק שבמקלט ועילאי שכב על המיטה שברחוב סוקולוב 4, שרק אתמול הגיע לשם .עילאי הוא ילד בן 14 עם תסמונת טורט, אין לו אבא ואף לא אמא .עד לפני 24 שעות אפילו מיטה רכה לישון עליה לא היה לו .הוא נאלץ לישון על מיטה שהרגישה כמו אבן ,וחלק את המיטה שלו עם חבר מבית היתומים. “בוקר טוב “שמע פתאום והשיב מיד “בוקר טוב “.רויטל הייתה זו האם המאמצת שלו נכון ל 24 שעות האחרונות. כשהגיעה רויטל לבית היתומים ראתה מלא ילדים חמודים אבל בדיוק כשהיא נכנסה לבית היתומים ראתה כמה ילדים מרביצים ומקללים את עילאי. באותה שניה מיד אמרה לבעלה “אבנר ,זה הילד שאני רוצה” ואז לקחו את עילאי. כשהגיעו לבית עילאי היה עייף אחרי כל היום הזה, אז הלך לישון.

בבוקר הוא התלבש ויצא מהדלת החומה אל עבר המסדרון המבריק. רויטל הייתה חולת ניקיון כשהגיע עילאי למטבח חיכתה לו כוס מיץ תפוזים ופרוסת לחם עם שוקולד כמו שהיה רגיל לאכול בבית היתומים .רויטל אמרה לו “עילאי אני רוצה שתלך לבית הספר בשביל להכיר חברים חדשים”. עילאי שנא את בית הספר אבל הוא רוצה להכיר תודה לרויטל ולאבנר על כך שאימצו אותו ,ולכן מייד הסכים .עילאי נטל את תיקו של הסדרה “בלופ” שמאוד אהב לראות בבית היתומים .עילאי יצא מהדלת ביחד עם אבנר שלקח אותו לבית הספר עילאי אמר לו תודה כשיצא מן הרכב .אבנר נסע ועילאי נשאר שם והדבר היחידי שראה היה מבוך עם הרבה ילדים .הוא לא היה רגיל לזה, בבית היתומים היה רבע מכמות הילדים שיש בבית הספר הזה. מיד עילאי התקדם בשביל שבצידו היו הרבה עצים קטנים בצבעים כחול וורוד ואת זה עילאי ממש אהב .עילאי הלך לאחד הילדים שראה ושאל אותו “סליחה אתה יודע במקרה איפה זה ח2?” מיד השיב לו הילד “אה שלום ,אתה הילד החדש ?אני איתך בכיתה נעים מאוד קוראים לי עידו “שלום עידו השיב בשמחה. עילאי היה מופתע לראות שמכל הילדים דווקא נפל על הילד שבכיתתו. השניים לחצו יד והתקדמו לכיתה ,כשהגיעו לכיתה עילאי אמר “שלום “חלקם הגיבו בחיוך וחלקם התעלמו כאילו היה כמו יתוש שמזמזם.

כשהגיע עילאי למחרת היה זה יום גשום, עילאי הגיע לכיתה כשהוא סחוט מים מכף רגל ועד ראש ,ישב בשיעור אנגלית אף שהיה לו קשה להתרכז בגלל הטורט, ואף שלא הבין את החומר כי עדיין לא הגיעו לזה בבית היתומים שהגיע ממנו .”תלמידים הסתיים השיעור” אמרה המורה ,מיד כל התלמידים קפצו ורצו למגרש כדורגל ועילאי אפילו לא הספיק לשאול מה השעה ,ואז שמע רעש מאחוריו וראה את עידו ,זה שפגש ביום הראשון ללימודים. עידו עדיין לא הספיק לצאת עילאי שאל את עידו למה עדין לא יצא ועידו השיב במהרה אני עכשיו יוצא בוא תתלווה אלי עילאי השיב “בסדר בשמחה “עילאי אמר לעידו אני לא אוהב כדורגל כי אני לא טוב בזה ,ואז כולם שואגים עלי .עידו השיב לו בחמימות בוא איתי ואני מבטיח לך שיהיה לך כיף עידו ועילאי יצאו יחדיו אל עבר המגרש הגדול עם שעריו הענקיים ועילאי נורא התלהב ,כי בבית היתומים שהם היו משחקים זה היה על ריבוע דשא מצומק ועם אבנים ששימשו בתור שערים .עידו ועילאי הצטרפו למשחק ואחרי דקה הגיע הכדור לעילאי ליד השער של הקבוצה היריבה עילאי לוקח את הכדור ומסביבו שומע את כל הילדים צועקים יחדיו “תבעט נו”, “תבעט למה אתה מחכה עילאי נו” ,ואז שמע את עידו קורא לעברו “עילאי זה הרגע שלך תבעט “אבל עד שעילאי בעט את הכדור ילד מהקבוצה היריבה הספיק “לחטוף” לעילאי את הכדור מרגליו ועילאי היה כל כך בבהלה, ואז כל הילדים צעקו לו באכזריות “יאפס צא מהמגרש” “לוזר” “ירוד” “חסר ערך” הוא לא הצליח לענות להם ופשוט שתק תוך כדי שהגשם נטף על בגדיו הלך לביתו ,אף על פי שהרגיש שגורר את רגליו מרוב שלא היה לו כבר כוח .

כשהגיע לבית אמר שלום לרויטל רויטל שאלה איך היה היום בבית ספר עילאי מתוק ?והשיב לה “בסדר” עילאי לא רצה לספר לרויטל את מה שבאמת קרה הלך לחדרו והיה טרוד במחשבותיו אילו רק הילדים היו יודעים למה באמת לא בעטתי? הרגל קפצה לי בדיוק בזמן שבעטתי בגלל הטורט. ואז חשב וחשב מה אפשר לעשות עד שכמעט  הגיע הבוקר לא נרדם, ואז חשב על רעיון ואמר בראשו, אני יודע מה לעשות אני אכין מדבקות עם חיסרון של כל ילד בכיתה ואדביק על כל אחד ואומר להם שלכל אחד יש חיסרון אחר ואין סיבה להעליב אותו בגלל זה.

למחרת בבוקר קם מהר מהמיטה אכל את הלחמנייה שאהב עם השוקולד ואת מיץ התפוזים שלו והלך לעבר בית הספר. כשהגיע בדיוק בהפסקה הלך למורה ושאל אותו “אני יכול להעביר הרצאה היום בשיעור?” המורה השיב בשמחה “אין בעיה עילאי” כשהגיע לשיעור עמד ליד הלוח ואחרי שכולם נכנסו לכיתה הם היו במתח למה עילאי עומד שם מול כולם. ואז עילאי אמר לעידו לחלק את המדבקות לכל אחד שעל כל אחת היו כתובים כל מיני תארים “אבו ארבע ” “מלא” “צנום” “כסיל” “מנוזל” “מדבר מהר” “בכיין” ,ואז עילאי עמד על הכיסא והתחיל לדבר. שלום חברים היום אני רוצה לספר לכם משהו .אני הגעתי מבית יתומים ויש לי תסמונת “טורט” מה זה אומר? שאל אחד הילדים ועילאי השיב לו ,כל התיקים שלי והקולות שאני משמיע אין לי איך לשלוט בהם וזו גם הסיבה שלא בעטתי במשחק הכדורגל. ואז המשיך עילאי לדבר ,לכל אחד יש בעיה וזה לא משנה מהי .אני באמת חבר טוב ואין שום סיבה  שתעליבו אותי כי אתם בכלל לא מכירים אותי. ואז לפתע עידו קם על הכיסא ואמר אני עדיין ישן עם דובי ,ואז פתאום עוד ילד קם על הכיסא ואמר אני עדיין שומע “בייבי מוצרט” כי בלי זה אני לא יכול להירדם. כמובן שכולם צחקו אבל אחרי זה עוד ילד קם על הכיסא ואמר אני ישן עם אור, כי אני מפחד מהחושך ואז תוך שניות אחדות עוד ילד קם ועוד אחד ועוד אחד ,ואז לבסוף הילד האחרון שעדיין לא קם והוא הילד שהעליב וקילל הכי הרבה את עילאי נעמד על הכיסא והתחיל לפתוח בדיבור ואמר “אני תחרותי ולא יכולתי לראות את עצמי מפסיד כי בחיים לא הפסדתי ובגלל זה העלבתי אותך ” ,ואז כשהוא סיים וכולם עומדים על הכיסאות אחד הילדים התחיל למחוא כפיים ,ואז בין רגע כל הכיתה רעשה ממחיאות הכפיים ,וכולם צעקו עילאי, עילאי ,עילאי. אז כולם שתקו ועילאי דיבר , אני שמח שיש לי כאלה חברים, ואני שמח שאמרתי לכם את מה שאני מרגיש ואתם יודעים על מה אני הכי שמח? אני שמח על זה שעכשיו כולם יודעים על התסמונת הזאת ושאני יכול לא להתבייש בטיקים שאני עושה ובכל הקולות שאני משמיע ולמדתי להודות להשם על דברים טובים ועל דברים פחות טובים. ועכשיו אני מבין שהטורט זה הדבר הכי טוב שיכולתי לקבל

נ.ב

ילדים שקוראים את הסיפור הזה אני מבקש מכם אל תשפטו בן אדם לפי המראה החיצוני שלו, או אם יש לו מחלה כלשהי להפך תנסו לעזור לו וברגע שתכירו אותו אני מבטיח לכם שאתם תראו שיש יותר מסתם ילד אלא חבר טוב לחיים.

עד כמה אהבת את היצירה?

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן