1937, עיצומה של מלחמת העולם השנייה. הנאצים שולחים את היהודים ברכבות למחנה הריכוז דראנסי ומשם היהודים נשלחים למחנות ההשמדה באושוויץ.
לאוזניה של שרה הגיעו שמועות שהיהודים הנשלחים מדארנסי מוצאים להורג.
שרה פחדה מאוד על בנה הקטן שמואל בן השלושה חודשים.
היא שמה לב שבנה תכול עיניים ובעל שיער מאוד בהיר, היא הבינה שאם בנה יעלה איתה לרכבת סיכוי גדול הוא ימות. מבלי להתייעץ עם בעלה היא החליטה למסור אותו לאיש הרכבות הנוצרי ג’ונתן.
היא נתנה לג’ונתן את כל תכשיטיה היקרים וביקשה ממנו לגדל את שמואל כאילו היה בנו, ואם כאשר היא תנצל היא תבוא לקחת את בנה.
כמו כן שרה מבקשה מג’ונתן הנוצרי לספר לבנה כשיגדל שהוא יהודי.
ג’ונתן חוזר הביתה ומספר לאשתו אנה שיש להם ילד בן שלושה חודשים ושהם חייבים לגדל ולטפח אותו כאילו היה בנם.
אנה שמחה מאוד למראה הילד הקטן מכיוון שהיא וג’ונתן נשואים כבר 15 שנה ועדיין אין להם ילדים, והוא נותן לה את התכשיטים שקיבל מאמו של שמואל.
אנה וג’ונתן מחליטים לקרוא "לבנם" סמואל.
ג’ונתן מסביר לאנה שהם חייבים לברוח לאמריקה מכיוון שאם הנאצים ידעו שהם אימצו ילד יהודי הנאצים יהרגו אותם.
אנה וג’ונתן מגדלים את שמואל כבנם, הם לא מספרים לו שהוא יהודי והם גם לא מספרים לו שהוא מאומץ. שמואל גדל כנוצרי לכל דבר ועניין הוא הלך לכנסייה ביום ראשון, הוא אוכל מאכלים האסורים לפי היהדות, הוא למד נגינה על פסנתר ומסב נחת רוח "להוריו" שמאוד גאים בו.
לאחר שחרור המחנות, הוריו של שמואל שרה ודוד למרבה המזל נשארו בחיים ומתחילים לחפש את בנם. מכיוון שג’ונתן אנה עזבו את צרפת מבלי להשאיר עקבות, הוריו האמיתיים של שמואל שרה ודוד מתקשים למוצאו. הם לא מוותרים ולאחר שנה הם מגיעים לביתם של ג’ונתן ואנה באחת ממדינות ארה"ב.
הוריו האמיתיים -שרה ודוד- מאשימים את ההורים המאמצים ג’ונתן ואנה בכך שלא חיפשו אחריהם כדי להחזיר להם את הילד שמואל. ג’ונתן מסביר להם שהוא אף פעם לא ראה מישהו יוצא בחיים מאושוויץ וזו הסיבה היחידה שבגללה לא חשב לחפש אחריהם. ג’ונתן אומר להורים האמיתיים כאשר דמעות בעיניו שאם הם רוצים לקחת את שמואל תיקחו אותו אבל דעו שבמשך שש השנים שהוא היה איתנו הוא נקשר אלינו מאוד והוא גדל כבן יחיד לאנה ולי.
שרה ודוד לוקחים את שמואל וחוזרים לצרפת.
שמואל חלה מאוד בצרפת, ואימו אנה הייתה חולה מאוד בארה"ב.
הרופאים של שמואל וגם של אנה אמרו שהם חולים מכיוון שהם מתגעגעים אחד לשני. געגוע של אם לבן ושל בן לאם. שרה ודוד מבינים שאין להם ברירה והם מחזירים את שמואל לאנה וג’ונתן.
שרה ודוד מבקשים מאנה וג’ונתן לקרב את שמואל ליהדות, הם לא מוכנים שבנם יגדל כנוצרי.
ג’ונתן ואנה מתחילים להתעניין ביהדות תחילה לא בשבילם אלה למען שמואל.
לאט לאט הם עצמם מתאהבים ביהדות ומחליטים להתגייר.
הם עוברים לגור ליד הוריו האמיתיים של שמואל שהלך וגדל והתחנך כיהודי לכל דבר.
כאשר שמואל גדל הוא מתחתן עם שני בת יהודייה למשפחה מפוארת.
כעבור שנה נולדה להם בת והם החליטו לקרוא לה שרה אנה.
3 Responses
סיפור פשוט מהמם
סיפור ממש יפה כל הכבוד
סיפור פשוט מהמם