(בעקבות שירו של יוסי גמזו)
עמדנו כולם מול הכותל,
אחד אחד בכאבו
כאב ליבו ,כאב האומה כולה
רק ביחד ידענו, ניצחנו כולנו
כולנו וגם אני.
והנה ראו זה הכותל
הכותל שלך ושלי.
הכותל, הכותל פתאום בו בפלא
יבנה המקדש השלישי.
הגיעו בניי אל הכותל,
לחשו בקשות בתפילה,
עיניהם זהרו כחמה
קיוו וציפו לראות את הפלא,
ידעו, זה תלוי בקירבה,
הקרבה לה' אלוקינו
השמחה בעשיית מצוותיו.
כי רק הם אשר יביאונו,
אל הבית שהוא מעוני
בדמעה ובאהבה אל הכותל,
קרבנו אל בית המקדש.
ושם האמנו, ראינו, ידענו
שיבנה מהרה מחדש.
הרגשנו אחדות מיוחדת,
לה חיכינו כל השנים.
אהבה שבוערת, נושמת, חוזרת
אותה נשמור לעולמים.
אנשים יקרים כמו אלה,
שלא ויתרו על הכותל
נלחמו בנחישות, אף מסרו את הנפש,
היו גאווה לכולם.
הכותל אזוב ועצבת,
הכותל עופרת ודם.
יש אנשים עם לב של אבן,
יש אבנים עם לב אדם.
תגובה אחת
וואו, ממש מחזק בעיקר בימי המלחמה