היו היה פעם ביער רחוק, עץ מיוחד. העץ היה משהו קסום, משהו יוצא מן הכלל. הדבר המיוחד ביותר היו העלים שלו. הם לא היו סתם עלים, הם היו פרפרים. אך הפרפרים היו עצובים נורא, הם היו תקועים על העץ.
אף אחד לא ידע על קיומו של העץ, חוץ מאדם אחד שחקר את העץ. מידי יום הוא היה מבקר את העץ. הוא התעניין בו מאוד. וכתב יומן מסע על כל הגילויים שלו. לאחר כמה שנים הוא נפטר מזקנה. אך השאיר משפחה מאחוריו.
כמה שנים אחר כך…
"בוא נשחק מחבואים אורי"- אמרה נויה. "בסדר, אבל אני סופר"- אורי אמר "בסדר"- נויה אמרה אורי החל לספור "1,2,3,…" נויה חשבה לאן היא תלך. והחליטה להתחבא בעליית הגג. פתחה את הדלת, נכנסה לחדר וראתה ערימת ארגזים. "זה מחבוא טוב"- היא אמרה לעצמה והחלה להתקרב למחבוא. היא לא שמה לב שבטעות הזיזה קופסא שהייתה קרובה למדף. כשלפתע משהו כבד נפל לה על הראש. "אך, זה כאב!"- צעקה בלחש. היא הסתכלה על מה שנפל לה על הראש וראתה ספר, היא הרימה אותו מהרצפה. וראתה שזה לא ספר אלה יומן. "מעניין מי השאיר פה יומן"- שאלה נויה את עצמה. היא פתחה את היומן והחלה לקרוא, כעבור הרבה זמן היא הגיעה לחלק שמדבר על עץ. בדיוק כשהתחילה לקרוא אותו אמה צעקה "נויה את שם למעלה?" "כן אמא"- ענתה נויה בחזרה "צאי משם, אני אמרתי לך לא ללכת לשם ובכל זאת הלכת! גם הפחדת את אחיך. זה לא בוגר מצידך"- אמרה האמא "אני נורא מצטערת, מיד ארד"- ענתה נויה כשהחביא את היומן מתחת לחולצה שלה. "אני הולכת לחדר שלי"- נויה "בסדר, אבל עוד שעה בערך ארוחת הערב תהיה מוכנה. ואני רוצה שתעזרי לי עם מה שנשאר להכין, ותגידי לאחיך שיסדר את השולחן"- אמה של נויה אמרה בכל עצבני. היא ירדה במהירות את המדרגות בדרך לחדר של אורי. ואמרה שיסדר את השולחן כמו שאמה ביקשה…
אחרי הארוחה נויה סידרה את השולחן, ורצה לקרוא את היומן הסודי שמצאה בעליית הגג. "באיזה עמוד הייתי? אה כן בעמוד עם העץ הזה אני אחפש אותו"- נויה אמרה לעצמה. היא פתחה בעמוד של העץ והחלה לקרוא. היא פתחה בעמוד הראשון והתבוננה בעץ. לאחר מכן קראה על נפלאותיו של העץ. הנה חלק היומן:
ליומני היקר!
נכון סיפרתי לך על עץ מיוחד כזה? אז היום גיליתי משהו חדש. משהו מעניין על נעלים של העץ. אתה לא תדמיין את זה, אבל ה"עלים" של העץ לא עלים. הם פרפרים! ולכל פרפר צבע ותפקיד:
אדום, צהוב, ירוק, כחול וסגול.
הכוח של האדום- מביא כוח חזק מאוד
הכוח של הצהוב- שמחה, הפרפר נותן חיוך מידי, מצב רוח וכוח רצון
הכוח של הירוק- עושר, הפרפר יכול להפוך כל אחד לעשיר
הכוח של הכחול- רוגע/שלווה הוא יכול להרגיע/להרדים מישהו תוך כמה דקות!
הכוח של הסגול- ריפוי לגוף, ולנפש כלומר שאם אתה פצוע הפרפר יחלים אותך. ואם יש לך טראומה, הפרפר יכול לעזור ולהקל.
אבל אני עדין לא קולט את הדבר המופלא הזה.
אחרי הדף הזה נויה קראה את הדף הבא:
ליומני היקר שלום!
הפעם אני רוצה שתדע איפה נמצא העץ. כי אני מרגיש קרוב לעץ במיוחד. ואני לא יודע איך להסביר לך את ההרגשה הזאת, אבל אני יכול לשחק עם הפרפרים האלו. אני אנסה לחקור עוד ואדבר איתך אחר כך.
כשנויה ראתה את המפה לעץ ותמונה שלו, היא מוציאה אותם ומדביקה אותם על הדלת. לאחר כמה שבועות נויה השיגה מספיק כסף כדי לצאת למסע הארוך. היא הכינה תיק עם: בגדים, כסף, היומן ודפים שהדביקה על הדלת. מיד ליפני שיצאה מהבית שאלה את אמה אם היא יכולה להישאר אצל דודה שלה לכמה שבועות. היא לא באמת התכוונה לשקר לאמה בפנים, אבל לא הייתה לה ברירה אחרת. אמה הסכימה כי נויה תמיד הייתה עושה את זה. ומיד ביום למחורת נויה יצאה לדרכה.
היא עקבה אחרי המפה, כשלפתע היא הרגישה שחוטפים אותה. ליפני שהיא יכלה לעשות משהו היא נרדמה. כשהיא פתחתה את העיניים בחזרה, מצאה את עצמה בחדר קטן. "איפה אני?"- שאלה את עצמה. מישהו נכנס לחדר. נויה נבהלה ומיד קפצה בפחד. "אל תילחצי"- אמר האיש "קוראים לי אסף ואני מנהל של חברה מאוד חשובה ליצור נייר. ואני רוצה שאת, נויה. תראי לי את הדרך לעץ הקסום"- אמר אסף "אחד איך אתה יודע את שמי? שתיים למה שאני אעשה את זה?"- אמרה נויה "סבא שלך לא סיפר לך כלום עלי"- אסף "סבא שלי? איך הוא קשור"- נויה " אני אספר לך איך אני מכיר את סבא שלך. ליפני שנים רבות סבך היה חוקר על עץ 'קסום' ולא רצה לספר לאף אחד על קיומו. חוץ ממני החבר הכי טוב שלו. הוא סיפר לי שהוא כתב יומן, ושם הייתה מפה שמביאה אותם לשם. ואני רוצה להגיע לעץ"- אמר אסף לנויה עכשיו הכל מסתדר, זה למה היומן היה בבית שלי. נויה חשבה לעצמה. נויה פחדה להגיד לא. אבל היא לא רצתה להגיד להם איפה זה. לבסוף היא אמרה שהיא תדריך אותם בתנאי 1. שהם יקראו את המפה. (זה היה די מתוחכם. כי רק מי שהיה מחובר לעץ יכול להבין את המפה)"אני אעזור לך"- נויה "יופי, אנחנו יוצאים מחר מוקדם"- אמר אסף. למחורת הם יצאו למסע. אבל הם לא ידעו שבדרך יחכו להם מלא הפתעות.
היו שם חיות מוזרות כמו דרקונים, חדי קרן, טרולים, גובלינים וכמעט כל חיה מוזרה שתנסו להעלות על הדעת. כולם שמרו על 'העץ הקסום'. העובדים לא יכלו לעבור בשלום, אבל נויה כן. כי היא הייתה מחוברת אליו. אחרי דרך ארוכה, הם הגיעו לחומה ענקית שמקיפה את כל העץ ומגיעה עד לשמיים. כשהגיעו לשם, הקימו מחנה. ולקחו את נויה לאוהל הגדול, ולא נתנו לה לצאת. כשכולם נרדמו נויה יצאה מהאוהל והתקדמה אל דלת שהייתה בחומה. היא פתחה אותה, ומיד ראתה את העץ הכי יפה בכל רחבי הגלקסיה! הפרפרים החלו להתעופף, אז היא הבינה שהוא איך שהוא קשור אליה. והיא הבינה שזו ההזדמנות שלה להציל את העץ. התוכנית שלה הייתה להשתמש בפרפר האדום, של הכוח. והבינה שזה לא יהיה טוב. הלילה כמעט נגמר ועוד לא הייתה לה תוכנית. אז היא החליטה לקרוא קצת ביומן של סבא שלה
יומני היקר
אני חושב שאסף רוצה לפגוע ב'עץ הקסום! אני לא רוצה שהעץ יפגע. אני מרגיש אליו חיבור ממש מיוחד. אז החלטתי לחשוב על תוכנית לכל מקרה שלא יבוא. אני חושב שהכי טוב יהיה לגייס את כל הפרפרים להגן על העץ.
"זאת תוכנית מעולה" אמרה נויה לעצמה. אספה את כל הפרפרים והסבירה להם את התוכנית שלה.
"קומי"- אסף אמר לנויה שישנה באוהל שלה "אני קמה. עכשיו הולכים לעץ?"- נויה "כן"- אמר אסף. נויה קמה. והלכה לאסף ושאר האנשים שבאו איתם. "בוס אנחנו מוכנים"- אמר מישהו מהאנשים לאסף. והם נכנסו דרך הדלת לעץ. כולם התפעלו מהמראה של העץ. אחד הפרפרים האדומים עף אליהם. "איזה פרפר חמוד, תארגנו את הכל אני רוצה את הגזע של העץ"- אמר אסף פתאום כל הפרפרים שעל העץ התחילו לבוא אליהם בקבוצות גדולות. הם הפילו את כולם לרצפה. האנשים התחילו לצאת מהחומה עד שרק אסף נשאר עומד מול העץ. "כדאי שתלך מכאן"- אמרה לו נויה "אני לא הולך אני באתי להשיג עץ אז אני אשיג אותו אני לא מפחד מפרפרים"- אמר אסף ברגע שסיים את המשפט הפרפרים התחילו להפיל גם אותו כמו שעשו לכל שאר העובדים שלו. אסף ברח משם מהר ככל שיחל "ואל תחזור!"- צעקה לו נויה.
אחרי כמה ימים…
"איך היה אצל דודה?"- אמא של נויה שאלה אותה "היה ממש כיף"- נויה אמרה
תגובה אחת
איזה סיפור מעניין, ממש אהבתי את כל הקטע של הפרפרים