הציפורים חזרו לקן,
העלים מחזיקים ומחוזקים בין הענפים,
הדגל שתלוי בגאווה בישראל,
ועם אחד בכל קצוות תבל.
הגיבורים שחזרו אחרי תקופה אפלה, מחושך שחור,
ואחרי שהבטיחו שלא משאירים אף אחד מאחור,
גיבורים עלו על מדי א, ועל מדי ב, חדורי מטרה, ובשיניהם חריקה, יצאו
להחזיר את כולם בחזרה.
להגיע ולפגוש את עם הרצח,
מול,להבדיל, עם של תפארת הנצח.
יש בתים שמכוסים שחור, בהם אביהם לא יחזור.
והשמש עם האור,
מזכירה שוב שוב,
את הנצח בתוך השחור.
ואם תשאלו את אותם גיבורים,
הם לא מסתכלים לאחור,
אלא הם עסוקים בקיום קודש וחול.
ואחרי נס ההתחדשות,
הבנו שאחדות זה לא מילה גסה ולא סיסמא,
אלא שם יחיד לארצנו,
שבגאון עוזנו ורוחנו,
אנו מרימים את ראשנו,
ואומרים בפה אחד כולם,
כי אחדות היא לעולם.
ואם תשאלו את אותם גיבורים,
הם פעלו בשביל כולם.
