חושך/ לאה גבצו

חושך, קר בחוץ 

עומד שם בן אדם לחוץ

מסתכל בשעונו ומתחיל לרוץ

רץ לאינסוף, וריצתו מכה כמו תוף

דופקת במהירות על המדרכה 

נשלחת בזריזות לתוך החשכה

האדם נעצר ומסתכל לאחור,

שם דבר אינו שחור

מבין שרוצה לחזור בחזרה

למקום של אור שלווה וטהרה

מסתכל  להמשך שפתאום מתבהר

והכל בן רגע מסתדר

העבר והעתיד כבר אותו אחד,

עכשיו  לא זקוק הוא לבחור צד

עד כמה אהבת את היצירה?