חייזר/ נדב הוכבוים

סומק אלבין לחיי
אדיף ניחוח אמת מפי
אלבש שחורים,
קרועים, מזויפים
בכובע ברט צבעוני

אלך ברחובות פריז
לצד אנשים יפים
רוקדים, שרים
זעופים.
כשאני לצידם,
ליצן חש כגיבור.

עשיר כי יהיה לו
מחפה כיסיו בגאון
משחיל עיניו בעיניהם של אחרים

מחוזות נפלאים
אנשים רשעים-אדיבים
מסתכלים, בוהים
אך אינם שואלים

צעקה לא אשמע
אלא מתוכי

חן הסומק והמסכה
חן הכלימה והבושה

רק חן אמיתי לא נשמע
הוא נעשה זר, מוכר
חייזר

עד כמה אהבת את היצירה?

2 Responses

להגיב על אפרת לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן