חלום רע?
גשם של אמצע נובמבר מוטח בחוזקה על פניי כאילו מטיח בי :אל תעשי דברים שתתחרטי עליהם אחר כך!!
אני מכסה ראשי ופניי בעזרת כובע הקפוצ'ון מפני הגשם, מאפשרת לדמעותיי להתפרץ החוצה כלבה היוצאת מהר געש ,הר געש שהיה רדום כל כך הרבה שנים.
שקט פה כל כך . ראשי כמו מכרה רועש קודח מחשבות.
אני לא רוצה לחזור לפנימייה ההיא . אומנם יש בה סדר ומעטה של שפיות, אך באותה המידה גם בבית סוהר יש סדר ושגרה… המדריכות שם היו הדבר האחרון שארצה לזכור אי פעם , מלבד מדריכה אחת שהיתה טובה אליי, שנהגה לשבת איתי בימים קשים ולהרגיע אותי. נהגתי לספר לה את כל מה שתמיד הסתרתי מכולם, מביך ככל שיהיה , והיא מעולם לא גרמה לי להצטער על כך.
לעולם לא אשכח את הפעם ההיא שאור המדריכה שאלה אותי אם טוב לי בפנימייה, זוכרת שבכיתי ואמרתי לה שצורת המחשבה שלי איננה אם טוב או רע לי, אלא היכן הכי פחות מפחיד ורע , היכן הכי בטוח.
והיכן באמת הכי בטוח? כשהפניתי את השאלה ההיא לאור, היא הלכה ואני פירשתי את זה כמו שאני רוצה- שכמותה עליי לקחת את הרגליים שלי וללכת. לא ללכת, לברוח.
אור ידעה שאני בורחת . אך היא לא דיווחה עליי להנהלה. היא אפילו עזרה לי לארוז את חפציי ונתנה לי כמה עצות לדרך. אמרה שלא תמיד אוכל לברוח. בחיים אאלץ גם להתמודד. להפתעתי היא לא ניסתה לעצור בעדי ולו רגע אחד.
למה אור, למה לא עצרת אותי? אולי אני עושה טעות ?
אולי אני קטנה מידי וזה לא הזמן הנכון?
ובכלל , מי הבטיח שיהיה לי בית לחזור אליו?
הפנימייה הזאת הייתה העוגן היחיד שלי בחיים . לא בחרתי בה, זאת הרווחה שלקחה אותי לשם .בתחילה התנגדתי , אפילו פצחתי בשביתת רעב , עד שהבנתי שאני מענישה רק את עצמי ונאלצתי להתרגל להווי החיים הזה .
וכמו הסיפור על הפיל שבקטנותו ניסה לשחרר עצמו מהחבל שאליו היה קשור ולא הצליח בשל חולשתו .הפסיק לנסות גם כשגדל והתחזק משום שאיבד תקווה , גם אני הפסקתי להתנגד ולהתעקש. לא כי הפסקתי להאמין , אלא כי פחדתי להשתחרר. פחדתי מהלא נודע .
גם עכשיו הכל פה לא מובן ולא ידוע .היער מלא ערפל . אנשים בשחור רודפים אחריי. צועקים לי : תתמודדי !! אני שומעת: תברחי. הם צועקים לי : תיאבקי ! אני רוצה רק לוותר .
אך יצר ההישרדות חזק ממני ואני מחליטה להילחם .הם קרבים יותר ויותר. נשימתי נעתקת ואני נדרכת ,מוכנה לקרב.
אחד מהם שולח את ידו בתנועת אגרוף היישר לליבי, ואני צועקת: "לאאאאאאאאאאא————–"
* * *
"ולריה, הכל בסדר ? רוצה שאקרא לאור?" שואלת שרית , חברתי לחדר .
" כן , חלמתי חלום רע" אני אומרת לה ותוהה לעצמי: חלום רע?
13 Responses
תהילה מהממת!
כתיבה יפה, מרגשת, ברמה גבוהה, אין כמוך!!
מרגש ממש!!!!
כתיבה מאלפת כמו תמיד תהילה אחת ויחידה
מהמם פשוט ממש נכנסתי לדמות והרגשתי אותה
מהמםםםם ומרגש מאוד
כל הכבוד
מאוד יפה
מהמם
מהמם .וואו לא להאמין.ממש מרתק לא יכולתי להפסיק לקרא.
כתיבה מהמממת ומרגשת אין עלייך ילדה מושלמת
וואווו כתיבה ברמה ממש גבוהה🏆
ממש נכנסתי לזה כמו סרט מרגש!!
אלופההה!!! אין על הכתיבה שלך😘
כתיבה יפה עלי והצליחי❤
אהבתי
תהילה מדהימה שלי!!
סיפור מדהים!