יָרֹק לָבָן יָרֹק /אמונה אור

יֵשׁ רֶגַע הַכֹּל מְכֻסֶּה לָבָן
כְּמוֹ כַּלָּה, כְּמוֹ שֶׁלֶג, כְּמוֹ שַׁבָּת
מֻשְׁלָם וְחַד פַּעֲמִי
לְהִשָּׁאֵר בּוֹ?
זֶה קְצָת מְסֻכָּן

בִּקַּרְתִּי אֶת הַגּוֹלָן בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חֹרֶף קַר
מֶרְחָבָיו לָבְשׁוּ יָרֹק- נָקִי, לֹא מֻכָּר
הִצְטַעַרְתִּי שֶׁהַבִּקּוּר כָּל כָּךְ קָצַר
צָרִיךְ לַחֲזֹר לָעֹמֶס, הַמַּגָּע הָרַךְ עִם הַטֶּבַע עָבָר

חָזַרְתִּי לִגְבוּלוֹת הָרֵי בֵּיתִי
בַּחֹשֶׁךְ צָצוּ הַקּוֹצִים לִקְרָאתִי
וְאָהַבְתִּי אֹתָם אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדָבָר
וְהִרְגַּשְׁתִּי שׁוּב בְּמָקוֹם מֻכָּר

הֵבַנְתִּי.
הַחֹרֶף, הַצְמִיחָה, וְהַשִּׁגְרָה
מְכַסִּים הַכֹּל יָרֹק
מַזְכִּירִים שֶׁהַלָּבָן הוּא רַק פְּתִיחָה, מַשֶּׁהוּ מָתוֹק
וְאִם מְעַט מִמֶּנּוּ נְעַרְבֵּב בְּיָרֹק, הוּא יַהֲפֹךְ יוֹתֵר בָּהִיר
תָּשִׁיר אֶת הַטֶּבַע בַּשִּׁגְרָה
תַּשְׁאִיר אֶת הַשִּׁגְרָה בַּשִּׁיר