זה היה יום סגריר, בשמים ניראו עננים אפורים ורוחות חזקות עקרו צמחים מהשורש. כן, ביום שכזה אין אדם שאינו רוצה להישאר בבית ולא לצאת מהמיטה אל הקור העז, ואולי יש? מבעד לחלון ראיתי אותה, נערה קטנה, ללא מעיל או סוודר שיגנו עליה מהקור העז השורר בחוץ, הולכת ברחובות כאילו אין רוח, גשם או קור, אלא יום שמש רגיל. מבחינת כל אדם אחר היא היתה משוגעת ותו לא, אבל אני לא כל אחד, לא ולא, אני שהתברכתי בדמיון בריא ראיתי נערה זו כפלא. כן כן כפלא, פלא מופלא ומסובך שרק מחכה שאפתור אותו. כן הייתי להוט לגלות מה עומד מאחורי פרשית הנערה הקטנה. אז יצאתי החוצה, לתוך הסופה, ועקבתי אחריה במרחק ביטחון,שלא תשים לב. המשכתי ללכת אחריה, עברנו כמעט חצי עיר, לאן נערה שכזו כבר הולכת? מה היא מחפשת? או את מי היא מחפשת? טוב, שאלות אלו ורבות אחרות נשארו ללא תשובה. היא פנתה לסימטה חשוכה, אך כשפניתי, אני לא ראיתי אותה. אולי ביום סגריר כזה או אחר עוד אגלה את סוד הנערה הקטנה.
תפריט
תגובה אחת
מושלם מושלם מושלם