יומנה של ילדה מגוש קטיף / שירה מזוז

י"ד תמוז

יומני היקר קוראים לי נויה ואני גרה בנווה דקלים שנמצא בגוש קטיף. אני בת 15 ויש לי 2 אחים, אחד גדול ממני ב 4 שנים וקוראים לו משה ואחי הקטן קטן ממני ב 5 שנים וקוראים לו יונתן. לאבא שלי קוראים מרדכי ולאמא שלי קוראים סיגל, שניהם עובדים בתור חקלאים באדמות של נווה דקלים. אחרי שעשינו היכרות עם המשפחה שלי אני רוצה לספר לך קצת על עצמי. התחביבים שלי הם: לצייר, לשיר ולרקוד, אני גם מאוד אוהבת לקרוא ספרים. אותך קיבלתי מתנת יום הולדת מאמא. אין לי הרבה חברות אבל יש לי חברה אחת ממש טובה וקוראים לה מאיה, אנחנו נפגשות לפחות פעם בשבוע אחרי בית הספר אלא אם כן יש הרבה אזעקות ואז רק שהמצב נהיה רגוע יותר אנחנו נפגשות, ואפילו פעם אחת השתתפנו בהפגנה של כל גוש קטיף. טוב אני צריכה לסיים יש אזעקה אוהבת נויה❤️

י"ח תמוז

יומני היקר שלום, ההורים שלי היום עשו לי ולאח שלי יונתן שיחה (אח שלי משה כרגע נמצא בצבא)  בקשר למצב עכשיו, הם אמרו לנו שממש מסוכן לצאת עכשיו לבחוץ בגלל שיש המון פגזים וטילים. אז הם אמרו לנו שהשבוע לא נלך לבית ספר. אחי יונתן ממש היה עצוב כי באותו היום לחבר הכי טוב שלו היה יום הולדת. טוב יומני היקר אמא קוראת לי לארוחת צהרים אז אני צריכה ללכת

כ"א תמוז

יומני היקר ואהוב שלי, היום זה שבוע ממש עצוב פעם אחרונה שכתבתי לך אז נעצרתי באמצע כי פתאום שמעתי פיצוץ חזק מכיוון החדר של ההורים שלי לאחר מכן שמעתי אזעקה רצתי בטירוף לממ"ד. הוריי כבר חיכו לי, אבל פתאום שמתי לב שאחי יונתן חסר. הוריי כנראה הבינו את זה מהר ואבי רץ לחפש אותו בכל הבית, לאחר כמה דקות הוא חוזר ואומר "אני לא מוצא אותו תנסו להיזכר איפה ראיתם אותו בפעם האחרונה!" לאחר דקה אימי נזכרה שביקשה ממנו להשקות את העציצים שעל אדן החלון שבחדר שלהם. אבי התחיל מיד לדמוע ואמר שכשהוא נכנס לחדר שלהם הוא ראה שהחלון שלהם נשבר לגמרי. מיד אבי רץ לחדר שלהם, לאחר כמה דקות הוא קרא לאמי ואמר לי לחכות בחדר. הורי הלכו ונשארתי לבד, התחלתי לבכות בכי תמרורים מרוב פחד ודאגה לאחי. לאחר כמה דקות (שהרגישו כמו כמה שעות) החלטתי לצאת מהממ"ד לסלון. אבל אז ראיתי את אמי מדברת בטלפון ותוך כדי בוכה בכי תמרורים ואת אבי מלטף אותה וגם הוא עם דמעות בעיניים. שניה לאחר מכן שמעתי קולות של אמבולנס שהולכים ומתקרבים. באותה שניה שראיתי את התמונה הנוראית הזאת הבנתי מיד, עכשיו היה תורו של אחי להיפגע מפגז, עכשיו היה תורו של אחי לסבול. יומני היקר והאהוב אני אספר לך מחר מה קורה עם יונתן ואיפה הוא עכשיו. בעצב, נויה❤️

כ"ב תמוז

יומני היקר, הבטחתי שאני אמשיך היום לכתוב בך. אחי ברגעים אלו ממש נמצא בבית החולים "הדסה עין כרם" בניתוח ברגליים. זה היה ממש מזל שאבי מצא אותו כשהוא הסתכל מהחלון השבור הוא ראה את יונתן על הגג של השכנים שלנו. בגלל הפצצה הוא נפל מהחלון ונחת על הגג של השכנים שלנו וריסק את שתי רגליו לתוך הארובה שלהם. אבל היה לנו נס גדול, הוא ניצל בזכות הגג של השכנים, אם היה נופל במקום אחר או שחלילה לא היה שם גג הוא היה עלול למות. ☹. לפחות אני יכולה להתנחם בעובדה שיכל לקרות לו משהו גרוע יותר. יומן יקר אני אוהבת אותך ומודה לה' שזה המצב ובעזרת ה' אני אמשיך לכתוב בך גם מחר לילה טוב! נויה❤️

כ"ט תמוז

יומני היקר, קרו המון דברים טובים ורעים השבוע. אני אתחיל בטוב, הניתוח של אחי יונתן עבר בהצלחה! הוא עדיין בבית חולים וחוץ מזה קשה לו לדבר.  החדשות הרעות הם שהרופאים, אמרו  שהוא יהיה נכה כנראה כל החיים ומרותק לכיסא גלגלים☹.  אבל לפחות הוא יוכל לדבר ולעשות הכל חוץ מללכת. בבקשה ה' שיקרה כאן נס והוא גם יצליח ללכת בעזרת ה'. יומן יקר אני צריכה ללכת אוהבת מלא נויה❤️

ו' אב

יומני היקר, היום היה לי יום ממש גרוע! החברה הכי טובה שלי מאיה בגדה באמון שלי היום☹ הכל התחיל בזה שנכנסתי לכיתה ונשכבתי עם הראש על השולחן, הייתי עצובה בגלל שבבוקר רבתי עם אמא שלי על זה שאני לא רוצה ללכת לבית ספר. כנראה שמאיה חשבה שאני ישנה כי היא פתאום קראה לרחל (שהיא מלכת הכיתה) לבוא רגע ומאחורי הגב היא אמרה בסוד את השם נויה כמה פעמים. אתה מבין החברה שחשבתי שהיא החברה הכי טובה שלי מדברת עלי מאחורי הגב שלי שמעתי אותה אומרת "בזמן האחרון נויה מתנהגת ממש מוזר היא לא מגיעה לבית ספר, היא נרדמת על השולחן בכיתה, קיצר מתנהגת בצורה שלא מתאימה לה" ( את החלק הזה שמעתי כי היא דיברה יותר בקול ) הייתי בהלם ואז היא לחשה משהו לרחל ששמעתי רק מילה אחת "מיטה" רחל מיד התחילה לצחוק. הבנתי מיד שמאיה מספרת את הסוד הכי גדול שלי. הייתי בהלם החברה שכל כך סמכתי עליה מתגלה מול עיניי כבוגדת. התחלתי לבכות קמתי מיד נעמדתי מול מאיה ורחל שהביטו בי בהלם, הסתכלתי למאיה בעיניים ואמרתי מילה אחת: "בוגדת" ומיד התחלתי לרוץ לכיוון הדלת רצתי בכל כוחי למקום הכי בטוח לבכות בו השירותים. נכנסתי לאחד התאים ולא הפסקתי לבכות עד שנגמרו לי הדמעות, החלטתי ללכת הביתה, ברחתי מבית הספר בפעם הראשונה בחיים שלי! רצתי ורצתי עד שבסוף הגעתי לבית. רצתי מיד לחדרי והמשכתי לבכות לאחר כמה דקות אבי נכנס לחדרי. כנראה שהתקשרו מהבית ספר כדי להודיע לו שברחתי מהבית ספר. הוא נכנס והתיישב לידי על המיטה. הוא לא אמר לי להפסיק לבכות אלא נתן לי להוציא הכל. לאחר כמה דקות של בכי התחלתי להירגע ולנשום עמוק, לאחר דקה נרגעתי לגמרי וזה היה הסימן של אבי להתחיל לדבר איתי. הוא שאל אותי: "מה קרה?" עניתי לו : "שזאת מאיה, היא סיפרה את הסוד הכי גדול שלי" קולי רעד מעט אך למרות זאת אבי הבין מיד והוא אמר: "לפעמים האנשים שהכי סמכנו עליהם וסיפרנו להם הכל לאחר כמה זמן מתגלים כבוגדים בך ובאמון שלך. אבל את ומאיה אתן עדיין ילדות ואת לא יודעת מה עבר עליה, בזמן שאת לא הגעת לבית ספר אולי אף אחת לא דיברה איתה והיא התחילה לחזר אחרי רחל בשביל שתהיה לה חברה. ואז בשביל שרחל תהיי חברה הרבה יותר טובה שלה היא החליטה לספר לה את כל מה שאת סיפרת לה" הבנתי מיד, אם היא לא הייתה כל כך הרבה זמן בבית ספר גם אני הייתי מתחילה להיגרר אחרי רחל ולהתנהג כמוה. כנראה שזה מה שקרה למאיה.                             האמת שאבא עזר לי להבין את העניין, אני שמחה שיש לי אבא כמוהו. לילה טוב יומן יקר אוהבת נויה❤️