ילדה יתומה שמחפשת את העתיד שלה / תהילה עשוש

פעם הייתה ילדה קטנה בשם סופי בת 13. חייה השתנו ברגע אחד. הוריה נהרגו בתאונת דרכים, והיא נשארה לבד. סופי הרגישה לבד בודדה ומפוחדת.  השוטרים חיפשו אותה כדי לקחת אותה לבית יתומים, אך היא לא רצתה. היא ידעה שאם תיכנס לשם, החיים שלה כבר לא היו איך שהיא רוצה, אז היא החליטה לברוח. אני אלך לסבתא, חשבה, היא בטח תוכל לעזור לי. סופי הלכה לבדה ברחובות הקרירים, אך  כשהגיעה לבית של סבתא הדלת הייתה נעולה .שכנה מבוגרת שעמדה בסמוך היתסתכלה עליה ואמרה: ״סבתא שלך כבר לא גרה פה היא עברה עיר״ סופי לא ידעה מה לעשות. לא היה לה כסף, לא היה לאן ללכת. היא שוטטה ברחובות, ולא ידעה מה לעשות.
עד שהשוטרים מצאו אותה. הם לקחו אותה לבית יתומים. בימים בבית היתומים היא לא ידעה מה לעשות. עד שהיא מצאה הזדמנות וברחה. היא חיפשה מקום להתחבא, וניסתה למצוא אוכל, אך כל האנשים הלכו על פניה וביקשה מאנשים אבל אנשים התעלמו ממנה. יום אחד אישה ניגשה אליה ושאלה: ״איפה ההורים שלך?״ שאלה האישה שקראו לה לילה. הילדה ענתה לה הם מתו בתאונת דרכים. אישה שאלה אותה את בוודאי רעבה, אולי תבואי לבית שלי?, קר בחוץ ויש אנשים מסוכנים ברחובות. סופי הנהנה והלכה לבית של האישה. הוא מלוכלך ומוזנח. בפינה אחת בחדר, ראתה מכונת תפירה ישנה. היא זכרה שאימא שלה לימדה אותה לתפור שהייתה בגיל 8. ואז אמרה אני יודעת לתפור, האישה חייכה ואמרה באמת? זה נפלא אז אולי את רוצה לתפור משהו. הילדה אמרה אני אשמח, סופי התחילה לתפור. בתוך יומיים היא תפרה שמלה ורודה יפיפיה. האישה הופתעה. איזו עבודה יפה!. אמרה אולי ננסה למכור אותה? מה את אומרת? הילדה הנהנה ויצאו לרחוב לנסות למכור אותה. בהתחלה האיש לא שם לב אליהן. פתאום אישה עצרה ושאלה: ״כמה זה עולה?״ "שישים שקלים" לילה ענתה. האישה קנתה את השמלה, וזה היה הרגע ששינה את חייה של סופי.  היא הבינה שיש לה כישרון חבוי בתוכה, והבינה שזה יכול להיות העתיד שלה. שנים עברו וסופי ולילה הפכו לשותפת. הן פתחו חנות קטנה, ולאט לאט העסק שלהן גדל והתפרסם. בגיל 17 סופי כבר הייתה מעצבת ומוכרת. יום אחד היא ניגשה אל לילה, האישה שלקחה אותה לביתה, אני רוצה לתת לך משהו, אמרה והביא לה מפתח. "מזה? ,האישה שאל. סופי ענתה לה, דירה חדשה. את נתת לי בית כשהייתי צריכה אחד, עכשיו תורך לקבל בית יותר טוב. האישה התרגשה וחייכה ודמעה. תודה לך סופי! חייכה. וסופי הרגישה שיש לה מקום בעולם.
עד כמה אהבת את היצירה?

7 Responses

להגיב על אנונימי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן