למה יש כאב שנראה שלא מוביל לשום תיקון ?
האם כאב הוא שאלה פתוחה או שאין כלל מקום לדיון?
האם לכל כאב יש משמעות?
ואם יש כאב שמגיע סתם פשוט?
מה התפקיד של כאב בעולם שלנו ?
רבים חושבים שכאב בא כדי להפריע לנו.
בהליכות, במסיבות, בטיולים או עם חברים.
או אולי במטרה שאנחנו רוצים להגשים.
ההפך הוא הנכון כאב בא כדי שנכיר את עצמנו יותר לעומק ונלמד איך להתמודד במצבים מאתגרים.
בתור מישהי שמתמודדת שמונה שנים עם נכות ברגליים
אני יכולה להגיד שעברתי דבר או שניים.
הפכתי לאדם אחר שלוקח דברים בפרופורציות
ורואה כל קושי או כשלון כמשחק של חידה שיש לה פתרון.
בשונה מהנכות שלי שאיתה זה התמודדות יום יומית.
על פי היהדות קושי בא לעזור לנו להעריך את החיים יותר. להודות על מה שיש ולצמוח מתוך מקום של כאב.
בנוסף,
ביהדות הכאב לא מבוטל ולא מוסתר.
מותר לכאוב, מותר לשאול “למה”, אבל לא להישאר לבד עם זה.
ההתמודדות היא דרך אמונה, תפילה ומשמעות:
לפנות ל־אלוהים, לדבר, לבקש, לבכות, ולהאמין שגם בתוך הכאב יש מקום לצמיחה ולתקווה.
היהדות לא דורשת להיות חזקים כל הזמן
היא דורשת להמשיך לבחור בחיים, ובטוב , גם כשכואב.
לפי הבודהיזם, כאב פיזי או רגשי יכול להופיע – אבל הסבל נוצר מההתנגדות, מהפחד ומהמחשבות עליו. כשמפסיקים “להילחם” בכאב, הסבל קטן.
קבלה ולא התנגדות
כאב שמקבלים אותו נוטה לפחות שליטה בנו. ההתנגדות (“למה זה קורה לי?”) מחזקת את הסבל.
בתרבות הסינית כאב נתפס כ־חוסר איזון.
לא משהו שצריך להילחם בו או להסתיר, אלא סימן שהגוף והנפש יצאו מהרמוניה, וצריך להחזיר איזון ושקט.
מה הם עושים בזמן הכאב עצמו?
הם נרגעים ולא נלחמים.
מאטים, נושמים, מקבלים את הכאב כחלק מהמצב, ונותנים לו לעבור בלי דרמה ובלי התנגדות — כי מאמינים שהתנגדות רק מחזקת אותו.
הכאב שלי הוא חלק מהחיים שלי, ואני מתמודדת אתו בדרכי שלי.
שומעת מוסיקה, רואה סרטונים מצחיקים, מלטפת את הכלב שלי,
פותחת את הטלפון שלי ומתחילה לכתוב .
אני נותנת מקום לכאב אם אני צריכה לבכות אני בוכה, אבל לרוב מתעלמת ממנו ומתעסקת במשהו אחר כדי להירגע.
כשכאב מגיע מבלי להודיע זה יותר כואב וזה לא מפתיע.
כי זה תופס אותנו לא מוכנים.
זה פוגש אותנו באמצע טיול, שיעור, השינה או סתם עם חברה.
ואני פשוט אמורה להתמודד עם זה כי אין לך ברירה.
לכן אני שמחה שיש לי את הכוח להתמודד ולהצליח למרות הכול.
ויש עוד כאב. כאב שמגיע מתסכול.
כשאת לקות הראייה לא רואים
ובגלל זה בי לא מתחשבים
כשמעבירים פעילות או סתם שיעורים רגילים
עושים אותם כרגיל ואליי לא מנגישים.
אז תהיו יותר רגישים וסבלנים
כי לעולם לא תדעו מה האנשים שמולכם עוברים.
