אמר פעם מישהו חכם
כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם
כי זה השתקפות של מעשים
בני אדם הם מראה של יחסים
כי כולנו חולקים את השדים
שבאו מתוך הגיהנום
ואת כל השריטות והפחדים
שמחפשים להם מקום
כולנו ילדים עם צלקות
שמחפשים מעט קרבה
כי בסוף כולנו תינוקות
שלא נגמלו מאהבה
בסוף כולנו בודדים
וזה מחבר בינינו קצה של חוט
כי בסוף כולנו מפחדים
לא להרגיש קרבה ושייכות
כולנו מרכיבים אחד שלם
אז אי אפשר להיות כל כך אנוכי
כי להתעלם מהאחר זה להתעלם –
בעצם מחלק שנמצא שם,
בתוכי.
תגובה אחת
וואו מדהים מדהים מדהים