אֲנִי צִפּוֹר כְּלוּאָה,
הַכְּלוּב שֶׁלִּי הוּא הַסְּבִיבָה,
צִפּוֹרִים אֲחֵרוֹת מַכְתִּיבוֹת לִי אֶת הַדֶּרֶךְ,
לְצַיֵּץ לִי אָסוּר אַךְ בִּי בּוֹעֵר דִּבּוּר,
הָרָצוֹן לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם הוּא עַז,
אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי קְטַנָּה אֲנִי מַרְגִּישָׁה כְּמוֹ בַּז,
אחריי הַתְּעוּפָה לִנְחוֹת אֲנִי מְפַחֶדֶת,
אוּלַי הַפַּעַם תִּסָּגֵר עוֹד דֶּלֶת?
הָלַכְתִּי לָצוּד תּוֹלַעַת – אוּלַי זֶה יְנַחֵם?
אַךְ הַהִסְתַּכְּלוּת בַּשְּׁלוּלִית מַבְהִירָה לִי שֶׁאֲנִי רוֹצָה אַחֵר.
רוֹצָה לִצְעֹק וְלִצְרֹחַ,
לְצַיֵּץ בְּכָל הַכּוֹחַ,
לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם וְלָעוּף,
לְיַד פְּרָחִים לְהָרִיחַ צוּף,
הָרָצוֹן שֶׁלִּי הוּא עַז,
אַךְ אֲנִי לֹא יְכוֹלָה,
כִּי לִי הִכְתִּיבוּ אֶת הַדֶּרֶךְ,
אֲנִי צִפּוֹר כְּלוּאָה.
4 Responses
וואו אוריאן- ממש הכנסת אותנו לתוך עולמך הפנימי והמיוחד.
המילים שלך רלוונטיות וכל אחד יכול למצוא במילותייך מקום להזדהות.
אלופה!
תודה רבה ♡
השיר שלך פשוט מצמרר. הצלחת לתאר בצורה כל כך מדויקת את התחושה הזאת שכולנו מכירים
המאבק בין מה שהעולם מצפה מאיתנו לבין מי שאנחנו באמת בפנים. הדימוי שכתבת הוא עוצמתי בטירוף, והסיום שבו את חוזרת למילה 'כלואה' משאיר מועקה שגורמת לקורא לעצור ולחשוב. לפחות היא גרמה לי לזה. הכנות שלך עוברת בכל שורה, וזה שיר שנותן קול להרבה אנשים שמרגישים שהם לא יכולים ל"צייץ" את האמת שלהם.
נגעת בי אחותי.
תודה על הרגע הזה.
שיר מקסים וחשוב!!