לא הכל כפי שמתוכנן / מעיין בר און

אמא: בטח מוריה אשמח לספר לך לדעתי זה סיפור מעניין.

אז ככה כשהייתי בת 13 ההורים שלי שהם בעצם סבא וסבתא שלך החליטו שאנחנו צריכים לעבור לעיר חדשה,לבית חדש ולחיים חדשים.מוריה: ואיך הרגשת?

אני מאוד התבאסתי מזה כי היה לי נורא כיף איפה שהייתי.

נפרדתי מכל החברות מהבית ספר ומהכל.

כעבור חודש עברנו לבית החדש הוא היה נורא גדול ומפואר עם שלוש קומות.

כשהגעתי לבית הספר החדש התרגשתי מאוד לפגוש את כולם את הבנות בכיתה את המורות ולהכיר שם את הכל.

כשנכנסתי לכיתה הייתה אווירה מאוד נעימה וקיבלו אותי בברכה.

זה היה מאוד נחמד.

כשהיה צילצול המורה נכנסה לכיתה והציגה אותי לכולם.

כשהגיעה הפסקת האוכל התחלתי לשוחח עם חלק מבנות הכיתה והיה ממש מהנה.

בסופו של היום חזרתי עם אחת החברות שהכרתי אותה אני ממש זוכרת זו הייתה נטע היא הייתה ממש נחמדה.

מוריה: היי גם לי יש חברה ממש טובה שקוראים לה נטע.

הגעתי הביתה אכלתי צהריים ומה אני פתאום מגלה ששלחו לאמא שלי הצעת עבודה במשרד מיוחד בדובאי. ואמא אמרה לנו שצריך לטוס לחודשיים לדובאי.

מוריה: איזה לא צפוי זה. מה הרגשת?

נורא נלחצתי כי רק הרגע הגענו ושאלתי את עצמי למה הם לא יכולו לשלוח את זה מוקדם יותר.למה כשהתחיל להיות ממש נהדר פתאום הכל נהרס לי ברגע.

אמא אמרה לי שאולי יצאו זה גם דברים טובים בסופו של דבר.

הקשבתי לה ובאמת חשבתי לעצמי אולי יהיה בכל זאת משהו נחמד שם,

דברים חדשיים,ואולי קצת קניות.

כעבור שבוע -כבר היינו מוכנים לצאת לטיסה פתחנו את הדלת ופתאום הטלפון מצלצל מוריה

תשאלי את עצמך, מי בטלפון?

מוריה: מי?

זה אביתר אחי הקטן הוא התקשר לאמא בבהלה ואמר: אמא קיבלתי מכה נורא חזקה בברך, הוא היה נסער מאוד

ואמא שאלה: איפה אתה?

הוא ענה: בדרך חזור הביתה מחברי נועם, אנחנו הרי טסים עכשיו.

אמא ענתה: אוקיי. הבנתי,אני נוסעת לקחת אותך לקופת חולים הטיסה תחכה.

כעבור יומיים- אביתר שבר את הרגל ואמא ביטלה את הטיסה והעבודה. זה לא היה קל כי היא כבר אישרה את העיסקה אבל בסוף זה הסתדר.

כעבוד שבועיים- אביתר החלים ואמא לקחה אותנו כפיצוי בחופשת חנוכה ללונדון כל המשפחה.

היה נורא מהנה קנינו בגדים ועוד דברים לבית החדש.

כעבור שבוע- חזרנו הביתה והמשכנו בחיינו כפי שהיו לפני כל הסיבוך הגדול.

מוריה: תודה רבה אמא היה מאוד מעניין.

אמא: פה תמיד כדי לספר לך סיפורים.

עד כמה אהבת את היצירה?

תגובה אחת

להגיב על אליה שעביןןן לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן