כולם פה יושבים, הם מכורים
כולם תקועים, הם לא זזים.
בוהים במשהו, לא מודעים.
לכל החיים שיש מסביב.
הם לא שמים, לא שמים לב.
פרטים קטנים בורחים מהר.
אפילו לא ניסו להסתתר.
למרות כל זאת הם נסתרים.
מהעין, הלב מהאנשים.
אליהם לא שמים, לא שמים לב.
יש דברים שכן רואים.
דברים גדולים, מוגזמים.
דברים רעים, דברים קשים.
דברים שהרגשה רעה נותנים.
למה אליהם אתם שמים לב?
יש דברים כל כך יפים.
דברים נפלאים! מהממים!
שימו לב כבר, אנשים –
תסתכלו על הדברים הנכונים.
תתקדמו, תקפצו תרוצו, תשמחו.
יש דברים כל כך יפים.
כל כך, כל כך הרבה דברים.
הם לא רחוקים,
לא מסתתרים –
רק מחכים
שמישהו ישים לב.
