ללא שם/ שחר בר דרור

עוֹמֶדֶת וְחוֹשֶׁבֶת,
עַל עַצְמָהּ, עַל הָעוֹלָם
מָה הִיא בָּאֱמֶת רוֹצָה,
לַמְרוֹת מָה שֶׁאוֹמְרִים כֻּלָּם.
פּוֹתַחַת בְּאִטִּיּוּת אַתְּ זוּג עינייה הַיָּפוֹת,
וּמְנַסֶּה לַעֲצֹר, אוֹ לְפָחוֹת לְסַדֵּר אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת
שָׁרָה לְעַצְמָהּ עוֹד שִׁיר שֶׁכָּתְבָה,
וּבוֹכֶה, וּמְחַיֶּכֶת בָּרֶגַע שֶׁל שֶׁלּוֹוֶה.
הַיֹּפִי הַפְּנִימִי הַזֶּה שָׁבָה,
שֶׁמֵּמֵס אֶת הַלֵּב
וְהַחִיּוּךְ הָזָה שֶׁלָּהּ,
שֶׁקִּיֵּם תָּמִיד, גַּם בַּכְּאֵב.
וְכֻלָּם בַּיַּחַד מִתְנַקזִים לְאֵיזֶה מליון מְחַשְּׁבוֹת
שְׂמֵחוֹת, מְטַלְטְלוֹת, אוֹפְּטִימִיּוֹת וְכוֹאֲבוֹת.
וְהָרֹאשׁ כְּבַר מִתְפּוֹצֵץ אָז הִיא עוֹצֶרֶת לְרֶגַע, וְשָׂמָה לָהּ שִׁיר שָׂמֵחַ,
וְתוֹךְ דַּקָּה אוֹ שְׁתֵּים הַגּוּף בָּאֲוִיר וְהַחִיּוּךְ שֶׁלָּהּ זוֹרֵחַ.
וְהִיא בִּתְקוּפָה כָּזֹאת, שֶׁהַכֹּל מְעֻרְפָּל, וּכְלוּם לֹא מוּבָן,
אַךְ הִיא עוֹד תִּמְצָא אֶת הָאֹשֶׁר,
כְּשֶׁתָּבִין שֶׁהַתְּרוּפָה הַחֲזָקָה בְּיוֹתֵר הִיא זְמַן.

עד כמה אהבת את היצירה?

תגובה אחת

להגיב על משתמש אנונימי (לא מזוהה) לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן