מורשת בצל ההר / נועה חורי

בצל ההר
סובבת השמש, סוב-וסוב שם היא הולכת
בצל ההר ילדה קטנה יושבת
מביטה בתמיהה על השמיים הגדולים, זרועי הכוכבים.
בצל ההר אנשים באים, והולכים, אף פעם לא נשארים.
בצל ההר הילדה נשארת, מקימה את ביתה.
בצל ההר שם, היא פגשה את אהובה.
בצל ההר היא חוותה את שברון ליבה הראשון, את הפגיעה והתמוססות, את הכאב המוחץ והבכי הכואב.
אך שם זכתה גם לסיים במנוחות את תפקידה.
בצל ההר, קבורה שם ילדה, שהפכה לנערה ואישה מדהימה, שהייתה גיבורה לעצמה, ולאחרים שהאמינו בה.
בצל ההר יש מגוון סיפורים, כולם שונים, כולם מיוחדים, וכולם חשובים.
כולם היו מורשתם של האנשים, והיו כלפיד של אור בזמנים חשוכים וכואבים, כולם עזרו בזמנים קשוחים, וכולם נתנו מעט תקווה לאחרים, שקיים טוב בעולם, שיש קסם נפלא שמתרחש בו, שצחוק הילדה הקטנה והקסם שלו עדיין דבק בו.

עד כמה אהבת את היצירה?

35 Responses

  1. אהבתי ממש ממש את היצירה, היה לי קצת להבין בהתחלה את המסר אבל אחרי שהבנתי ממש אהבתי!!!

  2. ממש יפה!! אהבתי את המשמעות, שהסיפור שלה נתן תקווה כמו נגיד התקווה שאנחנו כיו שואבים מאגדות או סיפורים!!

  3. וואו יפה ממש!! אהבתי את איך שאמרת שכולם הולכים והיא נשארת תקועה במקומה, כמו אנדרטה. ממש אהבתי!!!

    1. זה כתוב מאוד טוב ולחשוב שההר יכול להיות לבה של ילדה קטנה שנשארה למרות הקשיים
      אהבתי את החלק שבו אפילו עם השממה שלה (ואהבה שלא הסתדר) היא עדיין המשיכה עם שמחתה ואושר עם חיוך כנה עד סוף יומה.

להגיב על אנונימי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן