אני זוכרת שרצית לשנות את העולם
היה בך קצת פחד
אבל הרצון להילחם זה מה שלא נכחד
כבר הרבה יותר משנה, שסיפרנו סיפורים אחד לשנייה
אתה תמיד ידעת, איך להצחיק אותי גם כשהייתי עצובה
…
ורק רציתי שתדע- את המילה האחרונה
זה נשבר בתוך שניה- עכשיו אני לבד כותבת את אותה השורה.
זה זורם לי שוב בדם
הקול שלך לא משחרר אותי לבד
המילים האחרונות, באותה שניה שהיה שחור והכל אבד.
…
תמיד היה הבדל בינינו
אתה תמיד ידעת מה אתה תהיה
גם אם בסוף אין את שנינו
תמיד דיברת על העתיד ועל מה שתשנה.
אני תמיד הקשבתי, וחשבתי מה יקרה אם זה היה אותו דבר
שהייתי יודעת, מה הוא העתיד שלי ולא רק העבר.
…
לא משנה כמה הייתי חזקה
כי מה שהפיל בסוף חיזק בהתחלה
חושבת מחשבה, על כמה שדמיינו ועל מה שלא הספקנו לקיים
לפני שהלכת, ולא עזרו האנשים שבאו לנחם
זה לא מה שתכננו- אף פעם לא אהבת הפתעות
ואיך שזה הגיע, ראינו רק דלתות נסגרות.
אמרת יהיה בסדר, ראיתי איך לא האמנת, לאותם מילים שפעם,
ישבת וכתבת.
…
ורק רציתי שתדע, את המילה האחרונה
זה נשבר בתוך שניה, עכשיו אני לבד כותבת את אותה השורה.
זה זורם לי שוב בדם
הקול שלך לא משחרר אותי לבד
המילים האחרונות, באותה שניה שהיה שחור והכל אבד.
…
ישבתי ליידך, כשנלחצת והבנת
לא תחזור למה שהיה- זה כאב אבל נלחמת.
ועכשיו אתה צופה בי מלמעלה
יודע שאמשיך את מה שהתחלנו
לשנות את העולם
אני נלחמת פה למטה למען שנינו.
…
ורק רציתי שתדע, את המילה האחרונה
זה נשבר בתוך שניה, עכשיו אני לבד כותבת את אותה השורה.
זה זורם לי שוב בדם
הקול שלך לא משחרר אותי לבד
המילים האחרונות
באותה שניה שהיה שחור והכל אבד.
תגובה אחת
אמלההה
עצוב בתירוף ומרגש
חבל שזה אמיתי
😢