מסכה
כל יום מחייכת, מוסתרת מאחורי מסכה,
רגשות משתוללים גדלים כמו צמרת מאחוריה,
המסכה.
המסכה עבה, חזקה, שומרת מפני כל השחתה שיכולה.
האנשים שמחייכים שואלים, הכל בסדר?
האם גם הם חובשים מסכה?
האם גם כוונותיהם גנוזים, חבויים, האם הם סתם משחקים?
מחפשים את השעשוע בלשחק עם אנשים?
החולשות שחומקות מעבר לה, האם זה מה שמחפשים?
או שכוונותיהם כנים?
לעולם לא אדע, הרי מסכות כנראה חובשים.
ואם יגיע היום שאוכל למצוא אדם שאינו חובש מסכה?
איך אדע שאינו חובש אותה?
האם, אצטרך להסיר את שלי כדי שאדע? לעולם לא נדע…
