נחש מי /שחר היימן

אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים בָּעוֹלָם וּמְקַטְלְגִים.

הִיא מֻזְנַחַת וְהִיא עִם אַף גָּבוֹהַּ

הִיא חַסְרַת מוּדָעוּת וְהִיא לֹא מוֹצִיאָה אֶת הָרֹאשׁ מֵהַסְּפָרִים.

וְהַדְּמוּיוֹת מִתְחַבְּרוֹת לָנוּ בָּרֹאשׁ כָּל אַחַת לַקְּבוּצָה שֶׁלָּהּ:

הֵם נִרְאִים בּוֹרְחִים מִקְּשָׁיִים לְתַרְבּוּת שֶׁל רַעֲשֵׁי רֶקַע לְלֹא הַפְסָקָה

אֲבָל מִי יְנַחֵשׁ שֶׁהֵם יִקְפְּצוּ עַל רִמּוֹנִים וְיָרוּצוּ לְתֹפֶת לְהַצִּיל חֲבֵרִים לְלֹא פַּחַד וּמוֹרָא?

יֵשׁ שֶׁנִּרְאִים עִם שִׁלְטֵי מְחָאָה מֻדְבָּקִים בְּכָל פִּנָּה

מִישֶׁהוּ מַעֲרִיךְ עַל שֶׁהֵם בַּדֶּרֶךְ לְעוֹד סֶבֶב בַּצָּבָא?

וְיֵשׁ אֲנָשִׁים בְּשָׁחֹר לָבָן, אוֹמְרִים שֶׁהֵם לֹא מְבִינִים מָה עוֹבֵר עָלֵינוּ כָּאן

מִי חוֹשֵׁב עַל הַקְרָבַת הַנֶּפֶשׁ בְּזִהוּי חֲלָלִים, עַל אֹכֶל לְיוֹלֶדֶת מְגֻיֶּסֶת שֶׁעוֹד רֶגַע מוּכָן?

אַחְדוּת וְלֹא אֲחִידוּת. לְקַלֵּף אֶת הַקְּלִפּוֹת, לְהָסִיר מֵהָרֹאשׁ קַעֲקוּעַ וּמִגְבָּעוֹת.

לְהִסְתַּכֵּל פְּנִימָה יָשָׁר לְתוֹךְ הַלֵּב

לִרְאוֹת כַּמָּה אָחִי הוּא הֲכִי

פָּשׁוּט וְאוֹהֵב.