עיר החלומות / תהילה עליזה נתן

"אוףף .. נשארו עוד שעתיים…,

השעה היתה 16.47 כשגיא היגיע הביתה.  אחיו שיחקו בסלון .. אבא הגיע מהבסיס בצפון,ואמא הכינה ארוחת ערב .

גיא רצה לנצל את הזמן עם המשפחה , אך כולם היו בעיסוקיהם , לכן החליט להכין את ש"ב למחר. הוא עלה לכיוון החדר ופתאום כאב לו הראש בעוצמה אדירה ,והוא נפל!

אבא צץ מאחוריו ועזר לו להתרומם , וכשאמא צעקה " משפחה, ארוחת הערב מוכנה" , אבא עזר לגיא לרדת .

כל המשפחה התיישבה . גיא לקח את המזלג ,נעץ בחתיכת העוף ,והנה שוב הוא חש בכאב חזק שגרם לו להפיל את המזלג. הוא אחז בראשו, ואמא היציעה לו להיכנס למקלחת חמה בתקווה שזה ישפר את הרגשתו.

בעודו מנסה להוריד את החולצה , החדר הסתחרר והחליף צבעים.

גיא התמוטט על הרצפה ולא הצליח לקום.  ניסה לצעוק , אבל שום קול לא יצא לו ,ואז העיניים שלו נעצמו.

כשהצליח לפקוח טיפה את עיניו ,הוא שכב בחדרו ביחד עם ההורים.. אבל הכאב ,.. הכאב לא חלף..הוא נשאר שם ,והעיניים נעצמו שוב..

הדבר האחרון ששמע היה את אמא   בוכה וצועקת:" בבקשה , בבקשה, תתקשרו לאמבולנס".

מאותו רגע גיא לא הרגיש שום דבר..

גופו נרדם.הוא הרגיש כאילו משהו משך אותו אל אור מסנוור אבל נעים..

פתאום הוא מצא את עצמו  במקום שהוא לא מכיר והבחין במישהי שמתבוננת בו ,

" מי אתה, מה אתה עושה כאן?" היא שאלה..,"אני  גיא ואת האמת, אין לי מושג איך הגעתי לפה?"

,"סליחה ,לא הצגתי את עצמי, אני עלמה .. אנחנו ביער האביב , בעיר החלומות "

אמרה עלמה ועזרה לו להתרומם.

"בוא איתי, אני אקח אותך לאיימי , היא צריכה לראות אותך."

גיא שמע ציוצי ציפוורים, ראה עצים בגווני אדמדם כתמתם יפים והרגיש את הרוח הקרירה בפניו.

" מי זאת אימי?" שאל גיא.

איימי היא המנהיגה שלנו, היא חייבת לפגוש  אותך ולאשר לך להיכנס לעיר שלנו.

או שאני יכולה ללכת ולהשאיר אותך  פה לבד.  גיא התבייש והלך אחריה..

"וואווו "הוא אמר כשראה את העיר הזוהרת.

הבתים בגווני כחול ,תכלת אפור .. אנשים מתהלכים  בעיר ברוגע.

לפתע גיא הבחין בדמות מיוחדת יוצאת מאחת הטירות "זאת איימי" אמרה עלמה, אימי התקרבה אליהם" אני איימי ואשמח לשוחח איתך. בוא איתי"

עלמה רצתה להצטרף אליהם, אך איhמי אמרה לה " תודה רבה, עזרת לי מאד , אבל את יכולה לחכות כאן.."

עלמה נראתה עצבנית מהתשובה, אך לא הגיבה.

הטירה של אhימי היתה גדולה ומפוארת .

איhמי הובילה אות גיא לחדר בקומה השניה.. "מה קורה כאן?" "איפה אני ?איך אני חוזר למשפחה שלי?"

" יש לך הרבה שאלות , כנראה נכנסת עמוק לחלום שלך ולא הצלחת להתעורר.". גיא החל לספר את כל מה שקרה לו.

אימי  בקול דואג  צעקה " וואוו ,את זה מעולם לא שמעתי"

גיא נלחץ "זה אומר שאני תקוע כאן לנצח??"

"איך אחזור,אני חייב לחזור למשפחתי," אמר בדמעות

אימי ניסתה לעודד אותו שהיא תוכל להחזיר אותו., אני רק צריכה את עלמא, כי היא יודעת להסביר את התהליך יותר טוב ממני.

הם פגשו את עלמא בחוץ ,היא ביקשה ממנו  לשכב על הדשא ואמרה לו "אני מבטלת לך מעכשיו ולתמיד  את כל שעורי הבית  ,

אתה צריך להבטיח לי שלא תספר לאף אחד. מה שהיה כאן ",. עכשיו תעצום עיניים ותחשוב מה מחכה לך כשתתעורר..,"

"אני אפזר מעליך  אבקה עם ריח מתקתק מעליך, והשאר יקרה מעצמו"

לפני שהיא הספיקה לפזר את האבקה, גיא הודה לה.

אימי ועלמה חייכו אליו. ואז….

גיא הגיע אל אותו מקום שחור עם האור. הוא נשם והתקרב לאור שנתן לו תחושה נעימה. .

פקח את עיניו וראה  מולו את משפחתו!!!

קריאות של שמחה והתרגשות נשמעו בחדר.

אבא של גיא התקרב אליו ולחש לו באוזן :" אל תשכח ,אתה צריך להכין את שעורי הבית שלך,"

וקרץ לו קריצה קטנה……

עד כמה אהבת את היצירה?