פרידה/ רות פרץ

מה ההבדל בין דיכאון לעצבות?

אני לא מבין איך הלב שלי כזה שרוט,

מנופץ לחתיכות, לרסיסים, לזכוכיות.

מתי הכאב הזה יעבור?

מתי היא תחזור?

העיניים שלי אדומות כבר מכל הבכי,

קשה לי להתמודד עם הקושי

של הפרידה.

הלכה לעולמה בלי סיבה.

אני לא מבין איך לב יכול ככה להיסדק,

ליפול על הרצפה,

להתנפץ לאלף חתיכות.

אני לא יכול להפסיק לבכות.

למה יש בעולם אהבה?

למה אין לזה תרופה?

העיניים שלי אדומות כבר מכל הבכי,

קשה לי להתמודד עם הקושי

של הפרידה.

הלכה לעולמה בלי סיבה.

אני אוהב אותך בלי סוף.

זוכרת שהלכנו לראות שקיעות בנוף?

ואת שמת עלי את הראש

ואמרת שאף פעם לא תעזבי,

ותמיד תישארי כאן לידי.

החזקנו יד ביד והבטחת

שאף פעם לא אשאר לבד.

נכון שזה קרה 

אבל המצב לא ישתנה.

יש בי עוד תקווה,

אני עוד מקווה.

העיניים שלי אדומות כבר מכל הבכי,

קשה לי להתמודד עם הקושי

של הפרידה.

הלכה לעולמה בלי סיבה.

כולם אומרים לי שזה לא סוף העולם,

שבסוף זה יעבור,

למרות שהיא לא תחזור.

הלב שלי לעולם לא יחלים.

הם חושבים

שאני סתם מגזים,

שבסוף אצליח לפתוח את הלב,

למרות כל הכאב.

העיניים שלי אדומות כבר מכל הבכי,

קשה לי להתמודד עם הקושי

של הפרידה.

הלכה לעולמה בלי סיבה.

אבל לא משנה מה 

אני אתגבר,

וכך אהיה במקום טוב יותר.

עד כמה אהבת את היצירה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן