קרקורי בטן / אילה גטר

אני קצת מפחדת, אולי לא מפחדת, אולי חוששת, יותר מתאים להגיד. אבל לא באמת צריך להגדיר.
יש לי תחושה בבטן כזאת פנימית, שבכלל לא חד פעמית, היא מבקרת לעיתים קרובות, משנה את הראש ועושה כיווץ בשכמות, הבטן מרגישה, היא יודעת.
אבל איך כל פעם התחושה אומרת לי שאני לא מספיק מבינה.
אבל איך זה אם היא בכלל לא שומעת, וגם לא יודעת.
היא סתם מדמיינת.
אני חושבת, לא מסכימה להאמין שמשהו קרה.
מה יכל כבר לקרות? מה יש? למה שמשהו ישרף, משהו יפול, אכלתי חול? בטעות, לא בכוונה אבל למה את עושה לי כזאת טראומה ממשהו שהוא לא כזה נורא?
למה כל פעם את באה עם תחושת בטן מעצבנת, מעוררת, ובעיקר מפחידה. אולי אני חוששת מדברים שיכולים לקרות, אבל זה באמת כי כל פעם מחדש הלב נסגר בין קירות, ומתכווץ.
ההרגשה חוזרת, למדתי שלפעמים צריך לא להקשיב לבטן, לפעמים היא סתם מקרקרת ורעבה, אולי לפעמים היא קרובה לאמת אבל לפעמים היא משקרת והמוח צודק.
לסיכום רק אומר לכל מי שישאל, שלך עם האמת שלך זה רק משל.

עד כמה אהבת את היצירה?

תגובה אחת

להגיב על . לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן