רֵעַ (שְׂאוּ פָּנִים) / שירה פרייז'ר

מִחוּץ לְחַלּוֹן יוֹשֶׁבֶת צִפּוֹר

לְבַדָּהּ, בּוֹדְדָה, בְּצִבְעָהּ הָאָפֹר

לְלֹא קֵן, עַל עָנָף

בֵּיתָהּ, הוּא כָּנָף

חוֹלְפֹת עַל פָּנֶיהָ בְּמֵרוֹץ מְטֹרָף

צִפּוֹרִים אֲדִישׁוֹת

אֵין לָהּ אִישׁ

בְּעוֹלָם מְנֻכָּר

נוֹלְדָה לְבַדָּהּ

וְכָךְ תָּמוּת, כִּמְשֹׁעָר

פָּנְתָה לְסַפֵּר

אֵיזֶה דָּבָר

אִישׁ לֹא יִשְׁמַע

רַק הָרוּחַ הַקַּר

לְבַדִּי, עִם קֻבִּיּוֹת

לְבַדִּי, עִם אֲבָנִים

אֲנִי רוֹצֶה עוֹד מִישֶׁהוּ

שֶׁיִּתְרַגֵּשׁ מִמִּגְדָּלִים

לְבַדִּי מִתְוַכֵּחַ

לְבַדִּי סוֹלֵחַ

לְחֶבְרָה אִישׁ לֹא מְאָרֵחַ

וַאֲנִי כָּל כָּךְ

כָּל כָּךְ

רוֹצֶה אָח

עד כמה אהבת את היצירה?