אנחנו כל הזמן מתלוננים שאין לנו
האם חשבנו על החיים שנתנו לנו?
על זה שכל בוקר אנחנו קמים
על זה שאנחנו בכלל מסוגלים
יש כאלה שאין להם איפה לישון
וכאלה שנמחק להם הזיכרון
כאלה שגוססים
כאלה שראו את ילדיהם נקברים
האם חשבנו על להגיד תודה?
על זה שבכלל יש לנו עבודה
שאנחנו מסוגלים לעמוד
שאנחנו יכולים ללמוד
שיש לנו הורים
שכל האהובים שלנו מוגנים
על זה שהם בכלל חיים
על זה שכולם בריאים
פעם הבאה שתתלוננו שאין לכם בגד לחג
תזכרו שיש אנשים שאין להם קורת גג
פעם הבאה שתריבו עם ההורים
תזכרו שיש כאלה שהיו מתים להעביר לכם כמה מילים
תגובה אחת
כל כך נכון. חשוב מאוד שנזכור את זה.