שִׁבְרֵי הַסֻּלָּם / נוֹעָה לָבִיא

חֲלוֹם נִרְקַם בְּחוּט זָהָב,

חֲלוֹם נֶחְתַּם בַּכּוֹכָבִים.

אֲנִי עוֹמֶדֶת עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי,

הַמָּרוֹם מִתְקָרֵב עַד כְּדֵי נְגִיעָה.

הָעֲנָנִים מְדַגְדְּגִים בְּיָדַי,

לוֹחֲשִׁים גּוֹרָלוֹת,

מְבַשְּׂרִים עַל הַבָּאוֹת.

אַךְ לְפֶתַע הַסֻּלָּם מִתְנַדְנֵד,

הָעֲנָנִים מִתְרַחֲקִים בְּאַחַת,

וַאֲנִי מַחֲלִיקָה.

הַכּוֹכָבִים כָּבִים אֶחָד אֶחָד,

חוֹמְקִים מֵאֲחִיזַת יַלְדוּת.

וּלְפֶתַע,

אֲנִי בִּנְקֻדַּת הַהַתְחָלָה;

כְּשֶׁאֵת רֹאשִׁי הֵרַמְתִּי בְּגָאוֹן,

כָּעֵת הִנְנִי זוֹחֶלֶת עַל גָּחוֹן.

בּוֹנָה סֻלָּם חָדָשׁ,

רוֹקֶמֶת חֲלוֹם חָדָשׁ,

הַפַּעַם בְּחוּט כָּחֹל.

מְחַזֶּקֶת שְׁלַבִּים, אַךְ הֵם נֶחֱטָפִים בָּרוּחַ.

וְשׁוּב אֲנִי מַבִּיטָה מַעְלָה,

בְּמֶרְחַק שְׁנוֹת אוֹר,

עִם שִׁבְרֵי הַסֻּלָּם בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי,

שֶׁנָּגְעוּ פַּעַם בַּעֲנָנִים.

עד כמה אהבת את היצירה?

2 Responses

  1. אשתייי זכית מקום 1!!! אני בהלםםם עשית את ההכי טוב שלךךך ורואים שאת ראוייה למקום כזההה

  2. איזו כתיבה יצירתית ואיזה דמיון פורה! מזכיר שירי משוררים מהעבר, שהם נכסי צאן ברזל.

להגיב על איריס ביטון לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן