שלום בחלום

יש לי חלום
ובו עולם שונה.
עולם של טוב, עולם של צחוק.
עולם שבו השוני לא משנה.
יש לי חלום.
הוא לפעמים קרוב, לפעמים די רחוק;
ממש כמו שכן המחכה שיתנו לו להיכנס.
חבל שאין איש בבית…

עכשיו כשאני חושבת על זה —
זה לא חלום.
זהו חזון, פנטזיה. אולי שיגעון.
למה יש דברים שיש רק בחלומות?
אומרים שחלומות מתגשמים, אבל
מתי, עלי אדמות?

יש לי חלום.
אני חולמת, אני לוחמת.
מתי אשתחרר הביתה?
מתי אעזוב את הכבלים?
מתי אשוב להיות בחדר
לבד עם עצמי?
מתי יהיה לי כוח
לקום ולעשות?
או שאולי אשב לנוח?
אתייעץ באיזה סרט כדאי לצפות.

יש לי חלום.
ויש לי חלום.
אתמול? מחר? —
אולי היום.
היה לי חלום, הוא הפך לחזון —
שיהיה שלום
במזרח בתיכון.

עד כמה אהבת את היצירה?

4 Responses

  1. אין מילים. את כותבת ברמה כל-כך גבוהה, בצורה רהוטה, כל אחד ירצה שתלמדי אותו לשון או ספרות. מהכתיבה אני יכולה להרגיש את כל מה שהרגשת בזמן הכתיבה ואני נפעמת (באופן מדהיםםםםם!!!) אני מאושרת להתחרות בך, את מראה לי מה היא תחרות אמיתית.

להגיב על דוד ושדי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן