שתיקה זועקת / מדלסי אביה תמר

ישבנו שם שתינו ושתקנו
כמעט החזקנו ידיים כמעט שלא נגענו
הבטנו זו בזו ודיברנו על הכל
מולנו חולפים להם גלי הים הכחול
על מלחמות יומיות עליות ומורדות
מבטינו מצטלבים ואנחנו מחליפות רק כמה מילים
היא מניחה על כתפיי את ראשה כאילו מחפשת מעין מזח לשים ליבה
אני שולחת ידי לחיבוק לאות הסכמה
הכל סביב שקט רק ניפוצי מי הים בסלע
וכאילו רק גלי הים הם אלה שיודעים
את כל הסודות שנאמרו בינינו
כל הדברים שמעולם לא השמענו

עד כמה אהבת את היצירה?

24 Responses

להגיב על אנונימי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן