בין שתי דרכים / ליאת יצחקי
השעה הייתה שעת צהריים מאוחרת והשמש כמעט סיימה את מסלולה בשמיים. ישבתי על ספסל בגינה הציבורית ליד האולפנה שלי וקראתי ספר. שני ילדים נכנסו לגינה בדיוק כשסיימתי אותו וסגרתי אותו בטריקה. הרהרתי על הספר ועל המשמעות שלו. הספר היה ממש יפה, הסיפור סיפר על אדם שחי בשלום עם הבחירות שלו ונהנה מהחיים. הייתי רוצה להיות […]
בדרך הביתה / שירה מזוז
הייתי שם. ראיתי הכול. את כל היופי שנגנז. את כל האנשים השרועים על הרצפה – אלה שרק לפני רגע רקדו. ובמקום להיות איתם, הייתי בידיים של שניים מבני הבליעל. שניים מאותם רוצחים בדם קר. אלה שלקחו ממני את החברים שלי – את שרה, נעמי וערן. הם גנבו משרה את התכשיטים שתמיד ענדה, לא משנה מה. […]
שומר המסילה / יהל בן נחמיאס
מסילת הרכבת- מהאין הופיעה, ושם תישאר. כמו העיירה חסרת השם שעל ידה נבנתה- לא הייתה מפוארת היא, ובעיני רבים הייתה כמטרד, אלא שבעיניו של זקן אחד וצנוע- חסר שם כעיירת מגוריו- יושנותה- קסמה היתה היא. יום יוום היה יורד אותו זקן אל חוף הים- שם נחה מסילת הברזל- ובידיו המיומנות זה מכבר, שימן את פסי […]
יותר ממשפחה / אורי אברהמוב
ילדה בת שתים עשרה בשם נועה התרגשה ליום הולדתה. אמא שלה אפתה לה עוגה, אבל חסר קמח. בדרך לחנות, אמא של נועה ראתה את שלוש חברותיה של נועה, עומדות בצד, צוחקות ולוחשות ביניהן, ונמנעות מלהסתכל עליה. אמא של נועה ביקשה מהן יפה לבוא לחגוג את יום הולדתה של נועה. החברות הסכימו, ואמא חזרה הביתה וסיימה […]
סיפורו של נוה יאיר אסולין הי"ד / אנאל זגורי
נווה יאיר בן אושרית ושלמה, היה בן דודתו של אבא שלי הוא . הוא נולד בתאריך 31.01.2003 בבאר שבע ונפל בתאריך 11.11.24 י במרחשוון נווה הותיר אחריו את הוריו , אחותו ואחיו. הוא היה לוחם בגדוד שמשון בחטיבת כפיר, בן 21 בנופלו . נווה היה האור של הבית,ילד מלא שמחת חיים,לא נתן אף פעם לשקוע […]
בשביל מה?/ מלכה בנבנשתי
קשה לי לחיות, אבל אני כן, בשביל העולם שאוהב אותי, והעולם ששונא אותי. העולם שדוחף אותי, והאני שתופס אותי. בשביל הסבל, ובשביל הנתינה. עד כמה אהבת את היצירה?
מי הייתי בלי הOCD? / שירז זר
אמרו לי לשבת ולכתוב מה אני מרגישה ושאולי זה יקל על המועקה שלי אז התיישבתי לכתוב בתקווה שזה יקל עלי. אבל על מה אני אמורה לכתוב ? הדבר היחידי שעולה לי לראש זה מעניין מי הייתי אם לא היה לי את הocd , זה בטח נשמע לא דבר דרמטי בטח רק שטיפות ידיים וסדר… אבל […]
שאלה / רננה שירה צייזן
אתם יודעים איך מרגישים אנשים שטובעים בין מילים שאמרו אנשים אחרים? אתם יודעים מה חושבים אנשים שרוצים שכולם יהיו מרוצים? כבר ניסיתם לישון אחרי שנשרף הנכון למען מה שאמרו אנשים? כבר הרגשתם כל כך אשמים? כי כולם לא מרוצים והם לא אוהבים והאמת שזה אתם שבורים. כבר רצתם עד הזריחה פשוט כדי להמשיך בבריחה מעצמכם […]
ניצחת בדמך / הודיה נויזץ
זהו הסיפור שאולי קרה, ואולי לא. אף-פעם לא נדע, זהו סיפורם של כל נרצחי השבת השחורה. {בארי, משפחת לוי, חילונים} שירי מספרת: 06:28- התעוררתי לשמע "צבע אדום", הפגזות ויריות. הערתי את אבא (אמא בחופשה בירושלים) ואת רונן אחי הגדול בן ה13 ולקחתי בזרועותיי את אחי התינוק, ארי. נכנסנו לממ"ד וחיכינו שההפגזה תפסיק. עוברות הדקות והיריות […]
כתום / מלכה הורוויץ
צמידים כתומים, שוב נראים בכבישים, מתעופפים ברוח בגלים. חולצות כתומות, שוב בכיכר נלבשות, צועקים! זועקים! הביתה, הביתה, באה עת לחזור מן הכאב נאנקים, בכיותיהם של ילדים. ילדי הכתום של אז חיילים מחלצים את הכתום של היום. גם אם עכשיו. כבר. מאוחר. עוד נחזור. עד כמה אהבת את היצירה?
