אני/ הללי ספוקויני
בעקבות ילדה מזלג וילדה כף (נורית זרחי) אֲנִי יַלְדָּה שֶׁל חֲצָאִים, חֲצִי צְחוֹק וָחֵצִי בֶּכִי. חֲצִי רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר קְטַנָּה, וָחֵצִי כְּבָר אוֹרֶזֶת מִזְוָדָה לֶעָתִיד. פַּעַם הָיִיתִי מַזְלֵג דָּקַרְתִּי אֶת הָעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁהוּא הִסְפִּיק לָגַעַת בִּי. פַּעַם הָיִיתִי כַּף אָסַפְתִּי פֵּרוּרִים שֶׁל אַהֲבָה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אַחֲרֵי כֻּלָּם. כֻּלָּם אָמְרוּ לִי: "תִּבְחֲרִי צַד" אֲבָל אֵיךְ בּוֹחֲרִים כְּשֶׁיּוֹם אֶחָד […]
* / נעה גוף
רָצִיתִי לָדַעַת לָעוּף יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה לֹא אֶפְשָׁרִי וּבְכָל זֹאת נִסִּיתִי אֶת מַזָּלִי אָז קָפַצְתִּי מֵהַגַּג כְּדֵי לְהוֹכִיחַ שֶׁזֶּה אֲמִתִּי וְהַנִּסָּיוֹן קָבַע אֶת גּוֹרָלִי אֲבָל יֵשׁ לִי מַזָּל שֶׁזֶּה לֹא אֲמִתִּי וְהָרֶגַע קַמְתִּי מֵחֲלוֹם לֹא מְצִיאוּתִי עד כמה אהבת את היצירה?
תמיד רציתי/ ליזה כליפה
תָּמִיד רָצִיתִי שֶׁתִּהְיֶה לִי אָחוֹת, שֶׁתָּבִין אוֹתִי בִּדְבָרִים שֶׁל בָּנוֹת, שֶׁאוּכַל לְדַבֵּר אִתָּהּ וּלְשַׁתֵּף אוֹתָהּ בְּמָה שֶׁעוֹבֵר עָלַי, וְשֶׁתַּעֲזֹר לִי לְהִתְמוֹדֵד עִם בְּעָיוֹת וְהִתְלַבְּטוּיוֹת. זֶה לֹא שֶׁאַחַי לֹא טוֹבִים אֵלַי, פָּשׁוּט תָּמִיד הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁחֲסֵרָה לִי אָחוֹת. כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אֶת הַהוֹרִים שֶׁלִּי לָמָּה זֶה לֹא קָרָה, הֵם אָמְרוּ שֶׁכָּךְ ה' רָצָה. עד כמה אהבת את היצירה?
הפְּקָיְילׇה של אמא / גבריאלה מנצר
בְּיוֹם חֲמִישִׁי הַבַּיִת מִתְמַלֵּא זִכְרוֹנוֹת עִם הפְּקָיְילׇה שֶׁל אִמָּא שֶׁעוֹבֶרֶת מִדּוֹר לְדוֹר שֶׁמַּעֲבִירָה בַּבַּיִת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה נוֹסְטַלְגִּיָּה מַשְׁמָעוּת שֶׁמְּעוֹרֶרֶת הַשְׁרָאָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַדּוֹרוֹת וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר כְּשֶׁטּוֹעֲמִים אֶת הַבָּשָׂר הָרַךְ כְּעָנָן. פָּשׁוּט פִּנּוּק מְפַנֵּק! כְּשֶׁאוֹרְחִים בָּאִים בְּשִׁשִּׁי אוֹ שַׁבָּת הֵם מְהַסְּסִים, מְהַסְּסִים הַרְבֵּה אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁטּוֹעֲמִים הֵם מוֹצְאִים אַהֲבָה חֲדָשָׁה וּמִצְטַעֲרִים שֶׁלֹּא טָעֲמוּ קֹדֶם […]
היום שאחרי / טליה אלדד
ישבתי על המיטה נראה שאצלי המזל בחיים זה חולשה שוב הקירות מתעופפים, שוב הלב דופק ושוב.. כל היום דיברתי, כל היום צחקתי אבל משהו בתוכי נסדק כל היום ריכלתי כל היום קניתי אבל הלב עדיין פקק כל היום שתיתי כל היום אכלתי ועדיין הלב מפורק כל היום טיילתי כל היום בכיתי ומשהו שם.. תנו לי […]
קצת יותר מפרפר/ תאיר שירה מרמלשטיין
זה התחיל לפני המון שנים באחו ירוק עם הרבה פרחים שם חיו להם באושר משפחות רבות של פרפרים יפים הזמן עבר והאחו המשיך לגדול ולפרוח פרפרים רבים נולדו והתענגו על הרוח חייהם הסתכמו בעיקר בצוף הבלים ושטויות וכל אחד בחר בזרם בו נוח לו לחיות עד שקם פרפר אחר, שונה מהיתר שחיפש חיים שהם קצת […]
סוד של עם / הלל פיקאר
מבחוץ תמיד נראיתי כמו הילדים האחרים בניו יורק – בלונדינית, עיניים חומות שקד. הסתובבתי במסדרונות בית הספר ודיברתי עם חבריי באנגלית שוטפת. אבל תמיד היה לי סוד. כל בוקר הייתי קמה ומתפללת לבורא עולם שאוכל להפסיק לשמור את הסוד הזה יום אחד, ולעלות לארץ ישראל. התחננתי בפני הוריי שנעבור לישראל. אף מקום כבר לא בטוח […]
קְנֵה לְךָ / הלל מעיין
חִכִּיתִי. חִכִּיתִי לְיוֹמוּלֶדֶת. לְיוֹם הַלֵּדָה. יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה שֶׁבּוֹ אֶפְשָׁר לְהִוָּלֵד מֵחָדָשׁ. לִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ. יָצָאתִי הַחוּצָה וְצָפִיתִי וְאָז רָאִיתִי אֲנָשִׁים מִתְחַדְּשִׁים. כָּל הַזְּמַן מִתְחַדְּשִׁים. קוֹנִים בֶּגֶד חָדָשׁ אוֹ מַכִּירִים חָבֵר, טוֹעֲמִים מַאֲכָלִים שׁוֹנִים אוֹ הוֹלְכִים לְטַיֵּל אוֹ שֶׁכָּל יוֹם בּוֹחֲרִים בּוֹחֲרִים מֵחָדָשׁ לִחְיוֹת הַיּוֹם אַחֶרֶת. לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ אַחֵר. לִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹב מֵהַיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי. אָז […]
נחש מי /שחר היימן
אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים בָּעוֹלָם וּמְקַטְלְגִים. הִיא מֻזְנַחַת וְהִיא עִם אַף גָּבוֹהַּ הִיא חַסְרַת מוּדָעוּת וְהִיא לֹא מוֹצִיאָה אֶת הָרֹאשׁ מֵהַסְּפָרִים. וְהַדְּמוּיוֹת מִתְחַבְּרוֹת לָנוּ בָּרֹאשׁ כָּל אַחַת לַקְּבוּצָה שֶׁלָּהּ: הֵם נִרְאִים בּוֹרְחִים מִקְּשָׁיִים לְתַרְבּוּת שֶׁל רַעֲשֵׁי רֶקַע לְלֹא הַפְסָקָה אֲבָל מִי יְנַחֵשׁ שֶׁהֵם יִקְפְּצוּ עַל רִמּוֹנִים וְיָרוּצוּ לְתֹפֶת לְהַצִּיל חֲבֵרִים לְלֹא פַּחַד וּמוֹרָא? יֵשׁ שֶׁנִּרְאִים עִם שִׁלְטֵי […]
בֵּין אֲפֵלָה לְאוֹרָהּ / רחל ארז
בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר מַאֲבָק תְּמִידִי אֲפֵלָה וְאוֹרָה- הַבְּחִירָה בְּיָדִי אַךְ הָעֲלָטָה מַתְחִילָה לְטַפְטֵף הַשָּׁחֹר נִהְיֶה שׁוֹטֵף מְנַסֶּה לְהֵאָחֵז בְּשֶׁטֶף אוֹר כּוֹזֵב יָדַי מַחְלִיקוֹת מֵהָאוֹר מִתְרַחֲקוֹת מהצד אני עוֹמֵד בְּאִישׁוֹנַי הַזֹּהַר מְרַקֵּד דְּמָעוֹת יְבֵשׁוֹת נוֹפְלוֹת וְאֶל אֲגַם קֵהֶה נִשְׁפָּכוֹת טוֹבֵעַ אני בְּיַם צַלְמָוֶת גַּל גֵּאוּת שוטף את השְׁתִיקָה הרוֹעֶמֶת וּכְשֶׁאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִפְּצִיעָה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִתְמַלֵּא בְּנֹגַהּ […]
