פעם בלי כלום/ אביה חדיד
פעם, בלי כלום הולך ברחוב, הכל טוב, בלי לחשוב. פעם, בלי כלום בלי כל הרוע, לא בא לי לשמוע, ואז לדמוע, שוב לדמוע. הימים הטובים, כמויות של צבעים, עכשיו רק המון כאב וצבע אדום. מתחנן שייגמר כבר היום, בלי הותר לפרסום, בא לי רגע קסום של פעם, בלי כלום. פעם, בלי כלום, בא לי לקום […]
*/ רעיה בת' עופרן
לויסלבה (הומאז' לורמיר) כָּל עוֹד יֵשׁ אֲנָשִׁים צוֹחֲקִים בָּרְחוֹב כָּל זְמַן שֶׁעוֹד יֵשׁ יַלְדָּה בּוֹכָה בְּחַדְרָהּ כָּל זְמַן שֶׁעוֹד יֵשׁ אַהֲבָה כָּל זְמַן שֶׁעוֹד יֵשׁ שִׂמְחָה כָּל זְמַן שֶׁעוֹד יֵשׁ עֶצֶב כָּל זְמַן שֶׁעוֹד יֵשׁ מַחְשָׁבָה כָּל זְמַן שֶׁעוֹד יֵשׁ תִּקְוָה אֵין הָעוֹלָם רָאוּי לְסוֹף הָעוֹלָם עד כמה אהבת את היצירה?
עניין של זויות / עידו מרום
חמש וחצי בבוקר. השעון המקולל שלי שעוד שניה נשבר מכל הפעמים שזרקתי אותו על הקיר בעצבנות, מקים אותי. אני בקושי יכול לשמוע מאז שיש לי חור של כדור באוזן, מנסה לא לאבד תקווה, אבל על מי אני עובד, כל יום אני רק יותר ויותר מדוכא. ירדתי למטבח. אני מכין משוקשקת במחבת היחידה שיש לי שדוד […]
תודה, אבא / נס סופר
אף אחד לא מבין אותי, אז אף אחד לא מדבר איתי. אני לא רוצה להתלונן, בטח שלא להתחשבן, אני רק רוצה לדבר איתך. תן לי להתעניין, תן לי לדבר, תן לי רק לשאול אלוהים, מה אפשר כבר לעשות כדי שמישהו שם למעלה ימחול? אבא, תילחם עליי, אבא תילחם, אולי רק ככה אני אתנחם, לא יעזור […]
מאחורי השתיקה / הלליה
יומנה של מרגרט אן יום שלישי יא בחשוון ה'תש"י לילי היקרה, כבר המון זמן לא כתבתי לך, ואני רוצה לידע במשהו שקרה לי לפני שבוע, לפני שבוע "חבריי" לכיתה לעגו לי על לבושי, משהו בי רצה לצרוח עליהם שיסתמו את פיותיהם, אבל כאילו גופי נדם, לא יכולתי להזיז שריר בתוכי. מה אני אמורה לעשות? אף […]
טהורה (קטע מהספר) / צביה ליפקין
דליה סגרה מאחוריה את הדלת והסתובבה אל אמה ויולט. "אמא," אמרה כשהתחילה ללכת עם ויולט . "אבא אי פעם חשב להתגייס לצבא של עיר הבירה?" היא הביטה בה "מאיפה זה בא?" דליה צחקה "סתם שאלה שעלתה לי לראש." היא חייכה "הוא חשב על זה לעיתים קרובות אם לומר את האמת, אבל הוא בסוף ויתר על […]
להיות מעלי/ אוריה לבבי
להיות מ עֵלִי להיות מעלי זה להיות חלק ממשהו גדול להיות מעלי זה אומר שמכירים אותך בעיקר בגלל השכול להיות חלק מעלי זה לקבל עשר כאפות כואבות אחת אחרי השנייה ולא לדעת מה יקרה בפעם הבאה להיות חלק מעלי זה פחד, כאב ומלא עוצמה זה לגדול עם האנשים הכי יפים של המדינה להיות מעלי זה […]
בני המורד / ארי בראון ואביאל קוסייב
כשהתחילה השואה בני היה בן 14. בני לא הבין למה כולם מבוהלים ולמה הוריו שקטים כל הזמן. זה היה בשנת 1939. הנאצים פלשו לעיר ורשה שבפולין. הוריו הסבירו לו שהנאצים השתלטו על העיר שלהם, ורשה. הם אמרו שהנאצים כינסו אותם ביחד עם 2 משפחות לחדר אחד. הוריו של בני והוריהם של המשפחה האחרת הרגיעו את […]
אין יאוש כלל / הילה סיונוב
הָיִיתִי רוֹצָה שֶׁתִּצְמַח בִּי לָעַד הַתְּכוּנָה הַזּוֹ שֶׁל הַפִיקוּס כָּמוֹהוּ אֲנִי צוֹמַחַת וּגְדֵלָה לַמְרוֹת שֶׁכָּל הַזְּמַן כּוֹרְתִים אוֹתִי (וְאֵין לָהֶם מְחִילָה) אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁיֵּאוּשׁ אֵינוֹ לְפִי מִדָּתִי אֲנִי מַמְשִׁיכָה אִתִּי עִם הַיָּרֹק ,עִם הַצְּחוֹק ,אֶת הָאֲוִיר לָחוּשׁ אֲנִי יוֹדַעַת אֵין בִּי יֵאוּשׁ עד כמה אהבת את היצירה?
מכתב לאגם / לינוי מבורך
בִּשְׁבִילִי אַתְּ גִּבּוֹרָה כָּזֹאת שֶׁנִּצְּחָה אֶת הַפַּחַד שֶׁנִּלְחֲמָה עִם הָרֹעַ בְּעֹז וְנִצְּחָה אֵיךְ הִתְמוֹדַדְתְּ עִם הַשֵּׁדִים שֶׁלָּךְ בַּשֶּׁבִי אֵיךְ תִּקְוָתֵךְ לֹא אָבְדָה וְנִשְׁאַרְתָּ חֲזָקָה לֹא רַק בִּשְׁבִיל עַצְמְךָ אֶלָּא לְמַעַן כֻּלָּם לִבִּי מִצְטַעֵר כָּל כֻּלּוֹ מִצְטַעֵר עַל מָה שֶׁעָבַרְתְּ וּכְשֶׁזָּעַקְתְּ אַף אֶחָד לֹא בָּא גּוּפֵךְ שָׂרַד, אַךְ נִשְׁמָתֵךְ מְצֻלֶּקֶת אַתְּ חֲזָקָה, וְאִם עָבַרְתָּ בִּגְבוּרָה אֶת […]
